האם חמורו של בלעם באמת דיבר אליו?

תשובה



הסיפור על בלעם והחמור המדבר שלו נמצא במדבר 22. בלעם היה נביא אלילי שעסק בגילוי עתידות ואומנויות קסם אחרות, הוביל את ישראל לכפירה, וזוהה כאדם חמדן וחסר מצפון על ידי פטרוס ויהודה (פטרוס ב': 15 -16; יהודה א':11). מחשש מבני ישראל הפולשים, שלח בלק מלך מואב לבקש את בלעם והתגייס לעזרתו בהדיפת בני ישראל בקללתם. ה' דיבר אל בלעם ואמר לו לסרב ללכת אל בלק, למרות שה' התרצה בתנאי שבלעם ידבר רק את דבריו. אז בלעם אוכף את חמורו וחזר עם שרי מואב אל בלק.

אך בהכירו את לבו של בלעם, כעסו של יהוה בער על בלעם על מה שידע שהוא מרדנותו של בלעם, והוא שלח מלאך עם חרב שלופה לחסום את דרכו. למרות שבלעם לא יכל לראות את המלאך, החמור שלו יכל, והיא ניסתה להפסיק את המסע על ידי יציאה מהשביל, מוחצת את רגלו של בלעם אל הקיר ושכיבה על השביל. בלעם, כעס על התנהגותה, השתמש במטה שלו כדי להכות את החמור שלוש פעמים. ואז במדבר כ'ב 28, אנו למדים שה' פתח את פי החמור, והיא אמרה לבלעם: 'מה עשיתי לך שתכה אותי בשלוש פעמים?' ואז בלעם והחמור ניהלו שיחה. על המצב, כשבלעם גורף בכעס את החמור, ולאחר מכן ה' פקח את עיניו של בלעם לראות את המלאך ולהבין מדוע נעצרה מסעו.



אין ספק שהחמור של בלעם דיבר אליו. השאלה המתעוררת היא האם החמור קיבל פתאום את כוח הדיבור, מה שאומר שגם היא קיבלה את הכוח לנמק כי היא ענתה לשאלות של בלעם, שאלה כמה משלה וניהלה שיחה רציונלית. אמנם בהחלט אפשרי שאלוהים העניק כוחות אנושיים לחמור, סביר יותר שהוא פתח את פיה ודיבר דרכה. המלאך שחסם את דרכו מזוהה כמלאך ה', ככל הנראה ביטוי של נוכחותו של אלוהים עצמו (בראשית ט'ז:9-16; שמות ג':1-6). לאחר שהחמור דיבר אל בלעם, ועיניו של בלעם נפתחו, המשיך המלאך לשאול את השאלות הזהות שהגיעו מפיו של החמור, עדות נוספת לכך שאלוהים, לא החמור, דיבר למעשה בשתי הפעמים. פטרוס חוזר על כך, המזהה את החמור כחיה ללא דיבור ודיבר בקול אדם (פטרוס ב':16). תהיה השיטה אשר תהיה, החמור היה מסוגל לדבר על ידי פעולה מופלאה של כוחו של אלוהים.



מדוע בלעם לא הזדעזע לשתיקה מהחמור שדיבר אליו? בוודאי, זה בטח הפתיע אותו, ובנסיבות רגילות, התגובה הברורה תהיה שלפחות ישאל איך היא הגיעה לדבר. התנ'ך לא מספר לנו מדוע לא נראה לו מוזר לפנות אליו על ידי חמור, אבל אנחנו כן יודעים משהו על מצב הנפש שלו. ראשית, הוא היה במרד באלוהים, והלך לבלק למטרותיו שלו ולא למטרות ה'. שנית, סירובו של החמור להמשיך במורד השביל הכעיס אותו כך שהוא היכה אותה מרוב כעס כי היא לעגה לו ועשתה ממנו טיפש. לכעס יש דרך לצמצם מחשבה רציונלית, ואולי הוא היה כל כך נחוש להפעיל את הדומיננטיות שלו על החיה עד שאיבד את היכולת לחשוב בבהירות. רק כשהמלאך פקח את עיניו של בלעם לראות את המציאות הוא התרצה בכעסו על החמור, הקשיב למלאך וחזר בתשובה. פסוק 38 אומר לנו שבלעם הלך אל בלק ואמר למלך, אני חייב לדבר רק מה שאלוהים שם בפי', וזה רק מראה שאלוהים יכול להשתמש בכל אחד, אפילו בחמור ובנביא מורד, כדי לעשות את רצונו. לומר את האמת שלו.

Top