כמה מהתנ'ך הוא נבואה?

כמה מהתנ'ך הוא נבואה? תשובה



הנבואה מהווה חלק עיקרי מכל הקאנון של כתבי הקודש. ספרים רבים בברית הישנה מכילים נבואה - חלקם כוללים הצהרות קצרות לגבי העתיד, ואחרים מציגים חזיונות נבואיים שלמים. בברית החדשה, כמעט כל ספר מכיל נבואה כלשהי, כאשר ההתגלות מוקדש כולו לחזון נבואי.



לפי ספירה אחת, כ-27 אחוז מהתנ'ך מנבא (Payne, J.B., האנציקלופדיה לנבואות המקרא , פאב בייקר. קבוצה, 1980, עמ'. 675). המשמעות היא שכאשר נכתב, יותר מרבע מהתנ'ך - יותר מאחד מכל ארבעה פסוקים - היה נבואי. הפרופסור והתאולוג ג'יי בארטון פיין מונה 1,817 נבואות בתנ'ך (שם, עמ' 674). היחס העקבי של הנבואה במקרא הוא מדהים; נוסף על כך הדיוק המדהים של הנבואות המפורטות הללו.





לפחות מחצית אחת מכל התחזיות המקראיות כבר התגשמו בדיוק כפי שאלוהים הכריז. בגלל נאמנותו של אלוהים בהגשמת הנבואות הללו, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהוא יגשים את שאר הנבואות בכתובים ללא פגם (ראה במדבר 23:19).



ניתן לחלק את הנבואה בתנ'ך לשתי קבוצות רחבות: התגשמו וטרם התגשמו. כמה דוגמאות מהקבוצות המוכללות הללו כוללות את הדברים הבאים:



נבואות שהתגשמו: • ביאת המשיח הראשונה (למשל דברים י'ח 15-19; במדבר כ'ד 17; דניאל ט' 25-26; מיכה ה':2). • ישוע כמושיע האנושות (למשל, בראשית ג':15; ישעיהו ל'ג:4–5). • נבואות לגבי אנשים בודדים, כמו דינה של איזבל (מלכים ב' ט':10). • נבואות לגבי ישראל, כמו במקרה של גלות ישראל לבבל (מלכים ב' כ' יח; ירמיהו ל'ד:3). • חורבן בית המקדש, שאירע בשנת 70 לספירה (מתי כ'ד:1–2). • נבואותיו של דניאל על עלייתן ונפילתן של ממלכות רבות (דניאל ז':2–6, 16).



נבואות שעדיין להתגשם: • בואו השני של המשיח (זכריה י'ד:3–4; מתי כ'ד:44; מעשי השליחים א':10–11; התגלות א':7). • התלהבות הכנסייה (תסלוניקים א' ד':16–17). • הצרה (דניאל ט:27; מתי כ'ד:15–22). • תחיית המתים של הנושעים ושל הבלתי נושעים (דניאל י'ב:1–3; א' לקורינתים ט'ו:20–23; התגלות כ'ב:11–15). • מלכות המילניום של ישו (תהילים 72:7–11; זכריה ב':10–11; התגלות 20:4). • שיקום ישראל (ירמיהו ל'א:31–37; הרומים יא:26–27). • השמים החדשים והארץ החדשה (ישעיהו 65:17; פטרוס ב' 3:13; ההתגלות כ'א:1).

לחלק מהנבואות יש התגשמות כפולה, אחת קרובה יותר לזמנו של הנביא ואחת נוספת בעתיד. אנו רואים זאת בישעיהו ז':14, למשל. לידתו של ילד שימשה כאות למלך אחז, אך הנבואה הצביעה קדימה גם על לידת הבתולה של ישוע (מתי א':22–23). יש המפרשים את ההסבר של ישוע לגבי סימני אחרית הימים ככזה שהתגשמו במובן מסוים בשנת 70 לספירה, אך גם מסמנים התגשמות עתידית, שלמה יותר במהלך צרת אחרית הימים.

נבואות אחרות התגשמו באופן חלקי וממתינות להתגשמות מלאה. דוגמה לכך נמצאת בציטוט של ישוע מישעיהו 61:1–2, שבו הוא מכריז על התגשמות נבואת ישעיהו. בבית הכנסת קרא ישוע מהמגילה: רוח ה' עלי, כי הוא משח אותי לבשר לעניים בשורה טובה. הוא שלח אותי להכריז על חירות לאסירים והחזרת ראייה לעיוורים, לשחרר את המדוכאים, להכריז על שנת חסד ה' (לוקס ד' 18-19). לאחר מכן הוא הכריז על עצמו כהתגשמות הנבואה ההיא. אבל הוא הפסיק לקרוא באמצע ישעיהו 61:2. הסיבה פשוטה: החלק הראשון של הפסוק ההוא התקיים על ידי המשיח בהופעתו הראשונה, אבל המחצית השנייה, הנוגעת ליום נקמת אלוהינו, לא. יום ה' עדיין צריך להתגשם בעתיד.

כמות הנבואה בתנ'ך היא אחד הדברים המייחדים אותה בין ספרי הדת. אין שום דגש על נבואה חיזוי בקוראן או בוודות ההינדיות, למשל. לעומת זאת, המקרא מצביע שוב ושוב על נבואה שהתגשמה כהוכחה ישירה לכך שאלוהים הוא המדבר (ראה דברים י'ח:22; מלכים א' כ'ב:28; ירמיהו כ'ח:9). בהתחשב בידע הכל של אלוהים, אין זה צריך להפתיע שהתנ'ך מכיל כל כך הרבה תחזיות ברורות או שהתחזיות הללו מתגשמות ממש: אני אלוהים, ואין אחר; אני אלוהים, ואין כמוני, מכריז על הקץ מראשית ומעת קדומים דברים שטרם נעשו (ישעיהו 46:9–10, ESV).



Top