האם ישוע הוא אלוהים בבשר?

תשובה



מאז התפיסה של ישוע על ידי רוח הקודש ברחמה של מרים הבתולה (לוקס 1:26-38), זהותו האמיתית של ישוע המשיח תמיד הוטלתה בספק על ידי ספקנים. זה התחיל בארוסה של מרי, יוסף, שפחד להתחתן איתה כשגילתה שהיא בהריון (מתי א':18-24). הוא לקח אותה לאישה רק לאחר שהמלאך אישר לו שהילד שנשאה הוא בן האלוהים.

מאות שנים לפני הולדת המשיח, הנביא ישעיהו ניבא את בואו של בנו של אלוהים: 'כי ילד נולד לנו, בן ניתן לנו, והממשלה תהיה על כתפיו. והוא ייקרא יועץ נפלא, אל אדיר, אב נצח, נסיך השלום' (ישעיהו ט, ו). כשהמלאך דיבר אל יוסף והכריז על לידתו הקרבה של ישוע, הוא רמז לנבואת ישעיהו: 'הבתולה תתעבר ותלד בן, ויקראו לו עמנואל (שפירושו 'אלוהים איתנו')' (מתי. 1:23). זה לא אומר שהם צריכים לקרוא לתינוק עמנואל; זה אומר ש'אלוהים איתנו' הוא זהותו של התינוק. ישוע היה אלוהים שבא בבשר לגור עם האדם.



ישוע עצמו הבין את הספקולציות לגבי זהותו. הוא שאל את תלמידיו: 'מי אומרים שאני?' (מתי ט”ז:13; מרקוס ח’:27). התשובות היו מגוונות, כמו היום. ואז ישוע שאל שאלה דחופה יותר: 'מי אתה אומר שאני? ' (מתי ט'ז:15). פטרוס נתן את התשובה הנכונה: 'אתה המשיח, בנו של אלוהים חיים' (מתי ט'ז:16). ישוע אישר את אמיתות תשובתו של פטרוס והבטיח שעל אמת זו הוא יבנה את הכנסייה שלו (מתי טז:18).



לטבעו האמיתי ולזהותו של ישוע המשיח יש משמעות נצחית. כל אדם חייב לענות על השאלה שישוע שאל את תלמידיו: 'מי אתם אומרים שאני?'

הוא נתן לנו את התשובה הנכונה במובנים רבים. ביוחנן 14:9-10, ישוע אמר, 'כל מי שראה אותי ראה את האב'. איך אתה יכול לומר, 'הראה לנו את האב'? האם אתה לא מאמין שאני באבא, ושהאב בי? את המילים שאני אומר לך אני לא מדבר בסמכותי. אדרבא, האב, החי בי, הוא שעושה את עבודתו'.



המקרא ברור לגבי טבעו האלוהי של האדון ישוע המשיח (ראה יוחנן א':1-14). הפיליפאים ב':6-7 אומר שלמרות שישוע היה 'בטבעו של אלוהים, הוא לא ראה בשוויון עם אלוהים משהו שיש להשתמש בו לטובתו; אלא, הוא לא עשה את עצמו לשום דבר על ידי כך שהוא לקח את טבעו של משרת, שנעשה בדמות אדם'. קולוסים ב':9 אומר, במשיח כל מלאות האלוהות חיה בצורה גופנית.

ישוע הוא לגמרי אלוהים ואדם מלא, ועובדת התגלמותו היא בעלת חשיבות עליונה. הוא חי חיי אדם אך לא היה לו טבע חטא כמונו. הוא התפתה אך מעולם לא חטא (עברים ב':14-18; ד':15). החטא נכנס לעולם דרך אדם, וטבעו החוטא של אדם הועבר לכל תינוק שנולד לעולם (רומים ה':12) - מלבד ישוע. מכיוון שלישוע לא היה אב אנושי, הוא לא ירש טבע חטא. היה לו הטבע האלוהי מאביו שבשמים.

ישוע היה צריך לעמוד בכל הדרישות של אלוהים קדוש לפני שהוא יכול להוות קורבן מקובל עבור חטאנו (יוחנן 8:29; עברים 9:14). הוא היה צריך להגשים למעלה משלוש מאות נבואות על המשיח שאלוהים, באמצעות הנביאים, ניבא (מתי ד' 13-14; לוקס כ'ב:37; ישעיהו 53; מיכה ה':2).

מאז נפילת האדם (בראשית ג' 21-23), הדרך היחידה להיטיב עם אלוהים הייתה דם של קורבן תמים (ויקרא ט':2; במדבר כ'ח:19; דברים ט'ו:21; עברים ט': 22). ישוע היה הקורבן האחרון והמושלם שסיפק לנצח את זעמו של אלוהים נגד החטא (עברים י':14). הטבע האלוהי שלו עשה אותו מתאים לעבודת הגואל; הגוף האנושי שלו אפשר לו לשפוך את הדם הדרוש לפדיון. אף בן אדם בעל אופי חטא לא יוכל לשלם חוב כזה. אף אחד אחר לא יכול היה לעמוד בדרישות להפוך לקורבן עבור חטאי העולם כולו (מתי כ'ו:28; יוחנן א' ב':2). אם ישוע היה רק ​​אדם טוב כפי שיש הטוענים, אז היה לו טבע חטא והוא לא היה מושלם. במקרה כזה, למותו ותחייתו לא יהיה כוח להציל איש.

מכיוון שישוע היה אלוהים בבשר, הוא לבדו יכול היה לשלם את החוב שאנו חייבים לאלוהים. ניצחונו על המוות והקבר זכה בניצחון לכל מי ששם בו את מבטחו (יוחנן א' 12; א' לקורינתיים ט'ו:3-4, 17).

Top