האם פעם נושע, תמיד נושע מקרא?

תשובה



ברגע שאדם ניצל האם הוא תמיד נושע? כן, כשאנשים מכירים את המשיח כמושיעם, הם מובאים למערכת יחסים עם אלוהים שמבטיחה את ישועתם בטוחה לנצח. שיהיה ברור, ישועה היא יותר מאשר אמירת תפילה או קבלת החלטה עבור המשיח; הישועה היא מעשה ריבוני של אלוהים שבאמצעותו חוטא שלא התחדש נשטף, מתחדש ונולד מחדש על ידי רוח הקודש (יוחנן 3:3; טיטוס 3:5). כאשר הישועה מתרחשת, אלוהים נותן לחוטא הנסלח לב חדש ומכניס בתוכו רוח חדשה (יחזקאל ל'ו:26). הרוח תגרום לאדם המושיע ללכת בצייתנות לדבר אלוהים (יחזקאל 36:26–27; יעקב ב':26). קטעים רבים בכתובים מכריזים על העובדה שכמעשה אלוהים, הישועה בטוחה:






(א) הרומים ח':30 מכריז, 'ואת אלה שהוא גזר מראש, הוא גם קרא; את אלה שקרא, גם הצדיק; את אלה שהצדיק, הוא גם הפאר'. הפסוק הזה אומר לנו שמרגע שה' בוחר בנו, כאילו אנו מתפארים בנוכחותו בשמים. אין שום דבר שיכול למנוע ממאמין להתפאר יום אחד כי אלוהים כבר התכוון לכך בשמיים. ברגע שאדם מוצדק, ישועתו מובטחת - הוא בטוח כאילו הוא כבר מהולל בשמים.



(ב) פאולוס שואל שתי שאלות מכריעות ברומיים ח':33-34 'מי יגיש אישום כלשהו נגד אלה שאלוהים בחר? אלוהים הוא שמצדיק. מי זה שמגנה? המשיח ישוע, שמת - יותר מזה, שהוקם לחיים - נמצא לימינו של אלוהים והוא גם מתערב עבורנו'. מי יגיש כתב אישום נגד נבחרי אלוהים? אף אחד לא ירצה, כי המשיח הוא הסנגור שלנו. מי יגנה אותנו? אף אחד לא יעשה זאת, כי המשיח, זה שמת עבורנו, הוא זה שמגנה. יש לנו גם את הסנגור וגם השופט כמושיענו.





(ג) המאמינים נולדים מחדש (מתחדשים) כשהם מאמינים (יוחנן ג':3; טיטוס ג':5). כדי שהנוצרי יאבד את ישועתו, הוא יצטרך להיות בלתי-מתחדש. התנ'ך אינו נותן עדות לכך שניתן לקחת את הלידה החדשה.



(ד) רוח הקודש שוכנת בכל המאמינים (יוחנן 14:17; הרומים ח':9) ומטבילה את כל המאמינים לגופו של ישו (הראשונה לקורינתים 12:13). כדי שמאמין יהפוך ללא נושע, הוא יצטרך להיות 'לא-מגור' ומנותק מגופו של ישו.

(ה) יוחנן ג':15 קובע שמי שמאמין בישוע המשיח 'יהיה לו חיי נצח'. אם אתה מאמין במשיח היום ויש לך חיי נצח, אבל מאבד אותם מחר, אז זה מעולם לא היה 'נצחי' כלל. לפיכך, אם תאבד את ישועתך, ההבטחות לחיי נצח בתנ'ך יהיו בטעות.

(ו) בטיעון סופי אומר הכתוב, 'כי אני משוכנע שלא מוות ולא חיים, לא מלאכים ולא שדים, לא ההווה ולא העתיד, ולא שום כוחות, לא גובה ולא עומק, ולא שום דבר אחר בכל הבריאה, יוכל להפריד אותנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע אדוננו' (רומים ח':38–39). זכור אותו אלוהים שהציל אותך הוא אותו אלוהים שישמור עליך. ברגע שניצלנו, תמיד נושעים. ישועתנו היא בהחלט בטוחה לנצח!