האם יש דבר כזה אמת מוחלטת / אמת אוניברסלית?

תשובה



על מנת להבין אמת מוחלטת או אוניברסלית, עלינו להתחיל בהגדרת האמת. האמת, לפי המילון, היא התאמה לעובדה או לאקטואליה; הצהרה שהוכחה כנכונה או התקבלה כנכונה. יש אנשים שיגידו שאין מציאות אמיתית, רק תפיסות ודעות. אחרים יטענו שחייבת להיות איזו מציאות או אמת מוחלטת.

דעה אחת אומרת שאין אבסולוטים המגדירים את המציאות. המחזיקים בדעה זו מאמינים שהכל יחסי למשהו אחר, ולכן לא יכולה להיות מציאות ממשית. בגלל זה, בסופו של דבר אין מוחלטות מוסרית, אין סמכות להחליט אם פעולה היא חיובית או שלילית, נכונה או לא נכונה. השקפה זו מובילה לאתיקה מצבית, האמונה שמה שנכון או לא נכון הוא יחסי למצב. אין נכון או לא נכון; לכן, כל מה שמרגיש או נראה נכון בזמן ובמצב זה הוא נכון. כמובן, אתיקה מצבית מובילה למנטליות ואורח חיים סובייקטיבי, מה שמרגיש טוב, שיש לו השפעה הרסנית על החברה והפרטים. זהו פוסטמודרניזם, יצירת חברה הרואה בכל הערכים, האמונות, אורחות החיים ותביעות האמת תקפות באותה מידה.



התפיסה האחרת גורסת שאכן קיימות מציאויות וסטנדרטים מוחלטים המגדירים מה נכון ומה לא. לכן, ניתן לקבוע שפעולות נכונות או שגויות לפי האופן שבו הן עומדות בסטנדרטים האבסולוטיים הללו. אם אין מוחלטות, אין מציאות, נוצר כאוס. קח את חוק הכבידה, למשל. אם זה לא היה מוחלט, לא יכולנו להיות בטוחים שנוכל לעמוד או לשבת במקום אחד עד שהחלטנו לעבור. או אם שניים ועוד שניים לא תמיד היו שווים לארבע, ההשפעות על הציוויליזציה היו הרות אסון. חוקי המדע והפיסיקה לא יהיו רלוונטיים, והמסחר יהיה בלתי אפשרי. איזה בלגן זה יהיה! למרבה המזל, שניים ועוד שניים אכן שווים לארבע. יש אמת מוחלטת, וניתן למצוא אותה ולהבין אותה.



להצהיר על כך שאין אמת מוחלטת זה לא הגיוני. עם זאת, כיום, אנשים רבים מאמצים רלטיביזם תרבותי ששולל כל סוג של אמת מוחלטת. שאלה טובה לשאול אנשים שאומרים, אין אמת מוחלטת היא זו: האם אתה בטוח בזה לחלוטין? אם הם אומרים כן, הם אמרו אמירה מוחלטת - שמרמזת בעצמה על קיומם של מוחלטים. הם אומרים שעצם העובדה שאין אמת מוחלטת היא האמת המוחלטת האחת והיחידה.

מלבד בעיית הסתירה העצמית, יש עוד כמה בעיות לוגיות שעליהן להתגבר כדי להאמין שאין אמיתות מוחלטות או אוניברסאליות. האחת היא שלכל בני האדם יש ידע מוגבל ומוחות סופיים, ולכן הם אינם יכולים להצהיר באופן הגיוני הצהרות שליליות מוחלטות. אדם לא יכול לומר באופן הגיוני, אין אלוהים (למרות שרבים עושים זאת), מכיוון שכדי להצהיר הצהרה כזו, הוא יצטרך להיות בעל ידע מוחלט על היקום כולו מתחילתו ועד סופו. מכיוון שזה בלתי אפשרי, הכי הרבה שמישהו יכול לומר בהיגיון הוא עם הידע המצומצם שיש לי, אני לא מאמין שיש אלוהים.



בעיה נוספת עם הכחשת האמת המוחלטת/האמת האוניברסלית היא שהיא לא מצליחה לעמוד במה שאנחנו יודעים שהוא נכון במצפון שלנו, בחוויות שלנו ובמה שאנחנו רואים בעולם האמיתי. אם אין דבר כזה אמת מוחלטת, אז בסופו של דבר אין שום דבר נכון או לא נכון בשום דבר. מה שעשוי להתאים לך לא אומר שזה מתאים לי. למרות שעל פני השטח נראה שסוג זה של רלטיביזם מושך, המשמעות היא שכל אחד קובע את הכללים שלו לחיות לפיהם ועושה מה שהוא חושב לנכון. באופן בלתי נמנע, תחושת הזכות של אדם אחד תתנגש בקרוב בזו של אחר. מה קורה אם נכון לי להתעלם מרמזורים, גם כשהם אדומים? אני מסכנת חיים רבים. או שאולי אני חושב שזה נכון לגנוב ממך, ואולי תחשוב שזה לא נכון. ברור שהסטנדרטים שלנו של נכון ולא נכון מתנגשים. אם אין אמת מוחלטת, אין סטנדרט של נכון ורע שכולנו אחראים לו, אז לעולם לא נוכל להיות בטוחים בשום דבר. אנשים יהיו חופשיים לעשות מה שהם רוצים - לרצוח, לאנוס, לגנוב, לשקר, לרמות וכו', ואף אחד לא יכול היה לומר שהדברים האלה יהיו שגויים. לא יכולה להיות ממשלה, לא חוקים ולא צדק, כי אי אפשר אפילו לומר שלרוב העם יש את הזכות לקבוע ולאכוף סטנדרטים על המיעוט. עולם ללא מוחלטות יהיה העולם הנורא ביותר שניתן להעלות על הדעת.

מנקודת מבט רוחנית, סוג זה של רלטיביזם גורם לבלבול דתי, ללא דת אמיתית אחת וללא דרך לנהל מערכת יחסים נכונה עם אלוהים. לכן כל הדתות יהיו שקריות מכיוון שכולן טוענות טענות מוחלטות לגבי החיים שלאחר המוות. זה לא נדיר היום שאנשים מאמינים ששתי דתות מנוגדות בתכלית יכולות להיות שתיהן נכונות באותה מידה, למרות ששתי הדתות טוענות שיש להן את הדרך היחידה לגן עדן או מלמדות שתי אמיתות הפוכות לחלוטין. אנשים שאינם מאמינים באמת מוחלטת מתעלמים מהטענות הללו ומאמצים אוניברסליות סובלנית יותר המלמדת שכל הדתות שוות וכל הדרכים מובילות לגן עדן. אנשים המאמצים תפיסת עולם זו מתנגדים בתוקף לנוצרים אוונגליסטים המאמינים בתנ'ך כאשר הוא אומר שישוע הוא הדרך, והאמת והחיים ושהוא הגילוי האולטימטיבי של האמת והדרך היחידה שבה אפשר להגיע לגן עדן (יוחנן 14). :6).

הסובלנות הפכה לסגולה המרכזית האחת של החברה הפוסט-מודרנית, המוחלטת, ולפיכך, חוסר סובלנות הוא הרשע היחיד. כל אמונה דוגמטית - במיוחד אמונה באמת מוחלטת - נתפסת כחוסר סובלנות, החטא האולטימטיבי. מי שמתכחש לאמת המוחלטת יגיד פעמים רבות שזה בסדר להאמין במה שאתה רוצה, כל עוד אתה לא מנסה לכפות את האמונות שלך על אחרים. אבל השקפה זו כשלעצמה היא אמונה לגבי מה נכון ומה לא, ומי שמחזיקים בדעה זו בהחלט מנסים לכפות אותה על אחרים. הם קובעים סטנדרט התנהגות שבו הם מתעקשים שאחרים יפעלו, ובכך מפרים את עצם הדבר שהם מתיימרים לקיים - עוד עמדה סותרת את עצמה. אלה שמחזיקים באמונה כזו פשוט לא רוצים לתת דין וחשבון על מעשיהם. אם יש אמת מוחלטת, אז יש סטנדרטים מוחלטים של נכון ולא נכון, ואנחנו אחראים לסטנדרטים האלה. אחריות זו היא מה שאנשים באמת דוחים כאשר הם דוחים אמת מוחלטת.

הכחשת האמת המוחלטת/האמת האוניברסלית והרלטיביזם התרבותי שמגיע איתה הם תוצאה הגיונית של חברה שאימצה את תורת האבולוציה כהסבר לחיים. אם האבולוציה הנטורליסטית נכונה, אז לחיים אין משמעות, אין לנו מטרה, ולא יכול להיות שום נכון או לא נכון מוחלט. אז האדם חופשי לחיות כרצונו ואינו נותן דין וחשבון לאיש על מעשיו. אולם לא משנה כמה אנשים חוטאים מתכחשים לקיומו של אלוהים ואת האמת המוחלטת, הם עדיין יעמדו יום אחד מולו בשיפוט. התנ'ך מצהיר כי ... מה שניתן לדעת על אלוהים ברור להם, כי אלוהים הבהיר להם זאת. שכן מאז בריאת העולם תכונותיו הבלתי נראות של אלוהים - כוחו הנצחי וטבעו האלוהי - נראו בבירור, כשהן מובנות ממה שנעשה, כך שבני האדם חסרי תירוץ. כי למרות שהם הכירו את אלוהים, הם לא תהלו אותו כאלוהים ולא הודו לו, אבל המחשבה שלהם נעשתה חסרת תועלת ולבם השוטה חשך. למרות שהם טענו שהם חכמים, הם הפכו לשוטים (רומים א':19-22).

האם יש ראיות לקיומה של אמת מוחלטת? כן. ראשית, יש את המצפון האנושי, שמשהו מסויים בתוכנו שאומר לנו שהעולם צריך להיות בצורה מסוימת, שחלק מהדברים נכונים וחלק לא נכונים. המצפון שלנו משכנע אותנו שיש משהו לא בסדר בסבל, רעב, אונס, כאב ורוע, והוא גורם לנו להיות מודעים לכך שאהבה, נדיבות, חמלה ושלום הם דברים חיוביים שלשמם עלינו לשאוף. זה נכון באופן אוניברסלי בכל התרבויות בכל הזמנים. התנ'ך מתאר את תפקידו של המצפון האנושי ברומיים ב' 14-16: אכן, כאשר גויים, שאין להם החוק, עושים מטבעם דברים הנדרשים על פי החוק, הם חוק לעצמם, למרות שאין להם יש את החוק, שכן הם מראים שדרישות החוק כתובות על ליבם, גם מצפונם מעיד, ומחשבותיהם מאשימות כעת, ועכשיו אפילו מגינות עליהן. זה יתרחש ביום שבו אלוהים ישפוט את סודותיהם של בני אדם באמצעות ישוע המשיח, כפי שמצהירה הבשורה שלי.

העדות השנייה לקיומה של אמת מוחלטת היא המדע. מדע הוא פשוט החתירה לידע, חקר מה שאנחנו יודעים והשאיפה לדעת יותר. לכן, כל מחקר מדעי חייב להתבסס בהכרח על האמונה שקיימות מציאויות אובייקטיביות בעולם וניתן לגלות ולהוכיח מציאויות אלו. בלי אבסולוטים, מה יהיה ללמוד? איך אפשר לדעת שממצאי המדע הם אמיתיים? למעשה, עצם חוקי המדע מבוססים על קיומה של אמת מוחלטת.

העדות השלישית לקיומה של אמת מוחלטת/אמת אוניברסלית היא הדת. כל דתות העולם מנסות לתת משמעות והגדרה לחיים. הם נולדים מתוך הרצון של האנושות למשהו יותר מקיום פשוט. באמצעות הדת, בני האדם מחפשים את אלוהים, תקווה לעתיד, סליחה על חטאים, שלום בעיצומו של מאבק ותשובות לשאלות העמוקות ביותר שלנו. הדת היא באמת עדות לכך שהאנושות היא יותר מסתם חיה מפותחת מאוד. זוהי עדות לתכלית עליונה ולקיומו של בורא אישי ותכליתי אשר שתל באדם את הרצון להכירו. ואם אכן יש בורא, אז הוא הופך להיות התקן לאמת מוחלטת, וסמכותו היא שמבססת את האמת הזו.

למרבה המזל, יש בורא כזה, והוא גילה לנו את האמת שלו באמצעות דברו, התנ'ך. הכרת האמת המוחלטת/האמת האוניברסלית אפשרית רק באמצעות מערכת יחסים אישית עם מי שטוען שהוא האמת - ישוע המשיח. ישוע טען שהוא הדרך היחידה, האמת היחידה, החיים היחידים והנתיב היחיד לאלוהים (יוחנן י'ד:6). העובדה שהאמת המוחלטת אכן קיימת מצביעה עלינו לאמת שיש אלוהים ריבוני שברא את השמים והארץ ושהתגלה לנו כדי שנוכל להכיר אותו באופן אישי דרך בנו ישוע המשיח. זו האמת המוחלטת.

Top