האם זכריה יב:10 היא נבואה משיחית?

תשובה



זכריה יב:10 קורא, ואשפוך על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח של חסד ותחינה. יביטו בי, זה שדקרו, ויתאבל עליו כמתאבל על בן יחיד, וממרר עליו כמתאבל על בן בכור. התחזית הזו, שישראל יראה מישהו שהם ניקבו, היא מדהימה כי זה אלוהים בעצמו מדבר - ה' הוא זה שנוקב. נראה שזה מתאים לתיאורים מאוחרים יותר של סבלו של ישוע המשיח. אכן, הברית החדשה מציינת שהנבואה הזו היא באמת משיחית.

פסוק זה מציין זמן עתידי שבו העם היהודי יתחנן לחסדי אלוהים. זה יקרה כשהם יראו את זה שהם פירסו. הפסוק של זכריה מוזכר ביוחנן י'ט 36-37 כאשר ישוע, תלוי על הצלב, נקב בחנית: הדברים התרחשו כדי שהכתוב יתגשם: . . . 'הם יסתכלו על זה שהם ניקבו.' ההתגלות א' ז' מוסיפה, תראה, הוא בא עם העננים, וכל עין תראה אותו, גם אלה שניקבו אותו; וכל עמי הארץ יתאבל עליו - בהחלט רמז לזכריה יב, י. גם ישעיהו ל'ג ה' מנבא שהמשיח יחורר: אבל הוא נקב על עבירותינו.



בנוסף לרעיון של אלוהים נוקב הוא מושג הילד היחיד. אזכורו של זכריה לבן בכור נושא קשר שאין לטעות בו לישו כבנו של אלוהים. המילה העברית מבוטל תורגם בתרגום השבעים כ פרוטוטוקוס , אותו מונח המשמש לישוע בקולוסים א' 15: הוא דמותו של האל הבלתי נראה, הבכור [ פרוטוטוקוס ] מכל הבריאה. וכמובן, יש את יוחנן 3:16, הכולל התייחסות לישוע כבנו האחד והיחיד של אלוהים.



נבואה משיחית זו טרם התגשמה במלואה. ישוע נדקר, אבל עדיין יהיה זמן עתידי שבו כל ירושלים תראה אותו ותתאבל על יחסם הרע כלפיו. בעת ההיא, יזעקו אל ה' רחמים, ויענה אותם בהצלתם מאויביהם: ביום ההוא יגן ה' על יושבי ירושלים. . . . אצא להשמיד את כל העמים התוקפים את ירושלים (זכריה יב, ח-ט). אירועים אלו יתרחשו בסוף תקופת הצרה בביאתו השנייה של המשיח.

לסיכום, זכריה י'ב 10 מנבא את הניקוב של בן האלוהים, המשיח, שהתגשם בביאתו הראשונה של ישוע המשיח כאשר הוא מת על הצלב ונוקב בחנית בצידו (יוחנן 19:36–37) . ההתגשמות השלמה של פסוק זה ממתינה לימים האחרונים שבהם העם היהודי יבקש רחמים ממי שניקב.



Top