לשרוד את אחרית הימים - מה אני צריך לדעת?

לשרוד את אחרית הימים - מה אני צריך לדעת? תשובה



לעתים קרובות, אנשים חווים חרדה כשהם חושבים על העתיד; עם זאת, זה לא חייב להיות כך. למי שמכיר את אלוהים, מחשבות על העתיד מביאות להיטות ונחמה. לדוגמה, כשמתארים אישה שיודעת את אלוהים ובוטחת בו, משלי 31:25 אומר, היא מחייכת אל העתיד.



שתי מחשבות מפתח שכדאי לזכור לגבי העתיד הן, ראשית, אלוהים הוא ריבון ושולט בכל דבר. הוא יודע את העתיד ושולט לחלוטין במה שיקרה. המקרא אומר, זכור את הדברים הקודמים מזמן, כי אני אלוהים, ואין אחר; אני אלוהים, ואין כמוני, מכריז על הקץ מראשית, ומעת קדומים דברים שלא נעשו, לאמר 'תכליתי תקום, ואקיים את כל רצוני'. . . באמת דיברתי; באמת אני אביא את זה לפועל. תכננתי את זה, אני בטוח אעשה את זה (ישעיהו ל'ו:9–11, ההדגשות הוסיפו).





הדבר השני שצריך לזכור לגבי העתיד הוא שהתנ'ך מתאר את מה שיתרחש באחרית הימים או באחרית הימים. מכיוון שהתנ'ך הוא התגלותו של אלוהים למין האנושי, ומכיוון שאלוהים יודע ושולט בעתיד (כפי שאומר ישעיהו לעיל), אז הגיוני שכאשר התנ'ך מדבר על מה שיתרחש בעתיד, אנו יכולים להאמין בכך. באשר לתחזיות לגבי העתיד, אומר התנ'ך, מעולם לא נעשתה נבואה על ידי מעשה של רצון אנושי, אלא שבני אדם שהניעו את רוח הקודש דיברו מאלוהים' (2 פטרוס א':21). האמת הזו ניכרת בעובדה שבניגוד לנבואות השווא שנעשו בדתות אחרות או על ידי אנשים כמו נוסטרדמוס, התנ'ך מעולם לא טעה פעם אחת - כל פעם שהתנ'ך חזה אירוע עתידי, זה קרה בדיוק כפי שהכתובים אמרו שיקרה. .



כאשר שוקלים כיצד להבין ולשרוד באחרית הימים, ענו על שלוש השאלות הבאות:



1. כיצד עליי לפרש את מה שאומר התנ'ך לגבי העתיד (נבואה מקראית)?


2. מה אומר התנ'ך שיקרה באחרית הימים?
3. כיצד מה שאומר המקרא על העתיד אמור להשפיע על הדרך שבה אני חי היום?

כיצד לפרש את הנבואה המקראית
ישנן מספר נקודות מבט באילו שיטות יש להשתמש בעת פירוש קטעים הנוגעים לאחרית הימים. אמנם יש אנשים טובים שדוגלים באמונות שונות, אבל יש סיבה טובה להאמין שיש לפרש את הנבואה המקראית (1) מילולית, (2) בהשקפה עתידנית, ו-3) במה שנקרא קדם-אלפי שנה. מעודדת פרשנות מילולית היא העובדה שיש למעלה מ-300 נבואות הנוגעות לביאתו הראשונה של המשיח, כולן התגשמו ממש. התחזיות סביב לידת המשיח, חייו, בגידתו, מותו ותחייתו של המשיח לא התגשמו באופן אלגורי או באופן רוחני. ישוע, פשוטו כמשמעו, נולד בבית לחם, עשה ניסים, נבגד על ידי חבר קרוב תמורת 30 כלי כסף, נוקב בידיו וברגליו, מת עם גנבים, נקבר בקבר של עשיר, וקם לתחייה שלושה ימים לאחר מותו. . כל הפרטים הללו נחזו מאות שנים לפני שישוע נולד והתגשמו ממש. ולמרות שיש סמליות בשימוש בנבואות שונות (למשל, דרקונים, פרשים וכו'), כל זה מציג יצורים או אירועים מילוליים, בערך כמו שמדברים על ישוע כאריה וטלה.

לגבי השקפה עתידנית, התנ'ך קובע בבירור שספרים נבואיים כמו דניאל והתגלות מכילים לא רק תיאורים של אירועים היסטוריים, אלא גם תחזיות של אירועים עתידיים. לאחר שיוחנן קיבל את מסריו עבור הכנסיות של ימיו, הוא קיבל חזיונות לגבי מה שיתרחש באחרית הימים. לג'ון נאמר, עלה לכאן, ואני אראה לך מה חייב להתרחש אחרי הדברים האלה (התגלות ד':1, ההדגשה הוספה).

אולי טיעון חזק עוד יותר לתפיסה עתידנית כרוך בהבטחות שאלוהים נתן לאברהם (השווה בראשית יב ו-15) בנוגע לארץ ישראל. מכיוון שברית ה' עם אברהם הייתה ללא תנאי, והבטחותיו טרם קוימו לצאצאיו של אברהם, אזי יש מקום להסתכלות עתידנית על ההבטחות לישראל.

לבסוף, בהתייחס לנבואה המתפרשת באופן טרום המילניום, זה אומר שקודם כל הכנסייה תיפול, אחר כך העולם יחווה תקופת צרה של שבע שנים, ואז ישוע המשיח יחזור למלוך על פני כדור הארץ עבור 1,000 שנים ממש (התגלות 20).

אבל מה אומר התנ'ך שיקרה לפני כן?

מה אומר התנ'ך שיקרה באחרית הימים?
למרבה הצער, התנ'ך חוזה ספירלה מטה של ​​אסונות, חטא אנושי וכפירה דתית לפני ישובו. פאולוס כותב, אבל הבינו זאת, שבאחרית הימים יבואו זמנים קשים. . . . אנשים מרושעים ומתחזים ימשיכו מרע לגרוע, יתבדו ויתבדו (ב' טימותיוס ג':1, 13). העולם ימשיך לדחות את אלוהים, את דברו ואת עמו.

יום אחד בעתיד - יום שאף אחד לא יודע - אלוהים יסיים את עידן הכנסייה שהחל במאה הראשונה בחג השבועות (השווה במעשי השליחים 2) עם אירוע הידוע בשם ההתנפלות. באותו זמן, אלוהים מרחיק את כל המאמינים במשיח מהאדמה כהכנה למשפטיו האחרונים. על ההתלהבות, אומר פאולוס, כי אם אנו מאמינים שישוע מת וקם מחדש, גם כך אלוהים יביא עמו את אלה שנרדמו בישוע. על זה אנו אומרים לכם בדבר ה', כי אנו החיים ונשארים עד ביאת ה', לא נקדים את הנרדמים. כי ה' בעצמו ירד מן השמים בצעקה, בקול המלאך ובחצוצרה של אלוהים, והמתים במשיח יקומו ראשונים. אז אנחנו החיים ונשארים נלכד יחד איתם בעננים לפגוש את ה' באוויר, וכך נהיה תמיד עם ה'. לכן נחמו זה את זה במילים אלה (תסלוניקים א' ד':14–18).

שחיקת השלום וההתגברות המהומה שלפני ההתנסות יגיעו לממדים אפיים כאשר מספר בלתי ידוע של אנשים ייעלמו מכדור הארץ. אירוע כזה יגרום לבהלה ולדרישות למנהיג חזק שיהיו לו תשובות לכל בעיות העולם. ההכנה למנהיג זה נמשכת כבר זמן מה, כפי שציין ההיסטוריון ארנולד טוינבי, על ידי כפיית האנושות על האנושות עוד ועוד כלי נשק קטלניים, ובו בזמן הפיכת העולם ליותר ויותר תלוי זה בזה מבחינה כלכלית, הטכנולוגיה הביאה את האנושות למצב כזה. מידת המצוקה שאנו בשלים לאלוה של כל קיסר חדש שעשוי להצליח להעניק לעולם אחדות ושלום. מתוך אימפריה רומית המתחדשת, כזו שמאורגנת בצורה אירופית בת עשרה אזורי בחירה (השווה דניאל ז':24; התגלות יג:1), יקום האנטיכריסט ויחתום על ברית עם עם ישראל, שתתחיל רשמית הספירה הנבואית של אלוהים בת שבע השנים לאחור לביאתו השנייה של המשיח (ראה דניאל ט':27).

במשך שלוש וחצי שנים, האנטיכריסט ימלוך על פני כדור הארץ ויבטיח שלום, אך זהו שלום שווא אשר ילכד את אנשי כדור הארץ. התנ'ך אומר, בזמן שהם אומרים, 'שלום ובטחון!' אז החורבן יבוא עליהם לפתע כמו צירי לידה על אישה בהריון, והם לא יימלטו (תסלוניקים א':3). מלחמות, רעידות אדמה ורעב יסלימו (השוו מתי כ'ד:7) עד תום שלטונו בן 3.5 השנים של האנטיכריסט, כאשר הוא ייכנס למקדש שנבנה מחדש בירושלים ויכריז על עצמו שהוא אלוהים וידרוש פולחן (השוו ב' לתסלוניקים). 2:4; מתי כ'ד:15). באותה נקודה האלוהים האמיתי נענה לאתגר. במשך 3.5 שנים נוספות, תתרחש צרה גדולה, כזו שלא נראתה מעולם. ישוע חזה, כי אז תהיה צרה גדולה, כזו שלא התרחשה מאז ראשית העולם ועד עכשיו, ולא תהיה מעולם. אלמלא נקטעו הימים ההם, לא היו ניצלים חיים; אך למען הנבחרים יקצרו הימים ההם (מתי כ'ד:21–22).

אובדן חיים והרס של כדור הארץ יתרחשו במהלך הצרה הגדולה. כמו כן, מספרים גדולים יגיעו לאמונה במשיח, אך רבים יעשו זאת במחיר חייהם. אלוהים עדיין יהיה בשליטה כשהוא אוסף את צבאות העולם הלא מאמינים כדי לשפוט אותם. על המאורע הזה, כתב הנביא יואל, אקבץ את כל הגויים ומורידם אל עמק יהושפט. אז אכנס איתם שם למשפט בשם עמי (יואל ג, ב). יוחנן מתעד את הקרב כך: וראיתי יוצאות מפי הדרקון [השטן] ומפי החיה [האנטיכריסט] ומפי נביא השקר, שלוש רוחות טמאות כמו צפרדעים; כי הם רוחות שדים, עושות אותות, היוצאות אל מלכי העולם כולו, לאסוף אותם למלחמת יום ה' הגדול. . . . והם אספו אותם למקום אשר נקרא בעברית הר-מגדון (התגלות טז:13–16).

בשלב זה, ישוע המשיח ישוב, ישמיד את אויביו ויתבע את העולם, שהוא שלו בצדק. וראיתי שמים פתוחים, והנה סוס לבן, והיושב עליו נקרא נאמן ואמיתי, ובצדק שופט ומנהל מלחמה. עיניו להבת אש, ועל ראשו עטיפות רבות; וכתוב עליו שם שאיש אינו יודע מלבדו. הוא לבוש בגלימה טבולה בדם, ושמו נקרא דבר אלוהים. וְהַצְבָאוֹת אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, לְבוּשִׁים פָּשִׁים צָרִים, לָבָן וּטְהוֹר, הָלְכוּ עָלָיו עַל סוּסִים לִבְנִים. מפיו יוצאת חרב חדה, כדי להכות בה את הגויים, וישלוט בהם במוט ברזל; וְהוּא יוֹשֵׁךְ בְּגַת הַכַּעַם הָעֹז שֶׁל אֱלֹהִים, הָאֱלֹהִים. ועל חלוקו ועל ירכו כתוב לו שם: 'מלך המלכים ואדון האדונים', ואז ראיתי מלאך עומד בשמש, והוא צעק בקול גדול, לאמר לכל הציפורים אשר לעוף באמצע השמים, 'בואו, התאספו לסעודה הגדולה של אלוהים, למען תאכלו את בשר המלכים ואת בשר המפקדים ואת בשר הגיבורים ואת בשר הסוסים והיושבים עליהם. בשר כל בני אדם, בני חורין ועבדים, וקטנים וגדולים.' וראיתי את החיה ואת מלכי הארץ וצבאותיהם מתאספים לעשות מלחמה נגד היושב על הסוס ונגד צבאו. ותתפסה הבהמה ועמו נביא השקר אשר עשה את האותות בפניו אשר רימה את אלו שקיבלו את אות הבהמה ואת העובדים לצלם; שני אלה הושלכו חיים לאגם האש הבוער בגופרית. והשאר נהרגו בחרב אשר יצאה מפי היושב על הסוס, וכל הציפורים נתמלאו בשרם (התגלות יט:11–21).

לאחר שהמשיח הביס את כל הצבאות שנאספו בעמק ארמגדון, הוא ימלוך עם קדושיו במשך אלף שנה וישיב את ישראל במלואה לארצו. בתום אלף שנים יתרחש פסק דין סופי של האומות וכל האנושות שנותרה, ולאחר מכן יבוא מצב נצחי: או בילה עם אלוהים או נפרד ממנו (ראה התגלות 20-21).

האירועים הנ'ל אינם ספקולציות או אפשרויות - הם מה שיתרחש בעתיד. כשם שכל נבואות התנ'ך על ביאתו הראשונה של המשיח התגשמו, כך יתגשמו כל נבואות התנ'ך על בואו השנייה.

בהתחשב באמיתותן של הנבואות הללו, איזו השפעה צריכה להיות להן עלינו כעת? פטרוס שואל שאלה זו: היות שכל הדברים הללו ייחרדו כך, איזה אנשים צריכים להיות בהתנהגות קדושה ויראת שמים, המחפשים ומזרזים את ביאת יום האלוהים, שבגללו יהיו השמים. נהרס על ידי שריפה, והאלמנטים יימסו בחום עז! (פטרוס ב':11–12).

השפעת נבואות התנ'ך עלינו היום
ישנן ארבע תגובות שעלינו לקבל לנבואות התנ'ך. הראשון הוא הציות, שעליו מדבר פטרוס בפסוקים לעיל. ישוע אומר לנו ללא הרף להיות מוכנים לביאתו, מה שיכול לקרות בכל עת (ראה מרקוס 13:33-37) ולחיות בצורה כזו שלא נתבייש בהתנהגותנו.

התגובה השנייה היא פולחן. אלוהים סיפק דרך להימלט משיפוטי קץ הימים שלו - מתנת הישועה החופשית שלו שהוצעה באמצעות ישוע. עלינו להיות בטוחים שאנו מקבלים את ישועתו ולחיות בהכרת תודה לפניו. הפולחן שלנו עלי אדמות יהפוך יום אחד לעבודה בשמים: והם שרו שיר חדש, לאמר: 'ראוי אתה לקחת את הספר ולשבור את חותמיו; כי אתה נהרגת ורכשת לאלוהים בדמך אנשים מכל שבט ולשון ועם ועם' (התגלות ה':9).

התגובה השלישית היא הכרזה. יש להכריז את המסר של ישועתו של אלוהים ואת האמת על בואו השני שלו כדי שכולם ישמעו, במיוחד לאלה שעדיין לא מאמינים. עלינו לתת לכל אחד את ההזדמנות לפנות לאלוהים ולהינצל מכעסו הקרוב. ההתגלות כ'ב:10 אומרת, 'וַיֹּאמֶר אֵלַי: 'אל תסתום את דברי הנבואה של הספר הזה, כי קרוב הזמן'.

התגובה האחרונה לדבר הנבואי של אלוהים היא שירות. כל המאמינים צריכים להקפיד על ביצוע רצון האל וביצוע מעשים טובים. חלק משיפוטיו של ישו יהיו מהעבודות שבוצעו על ידי המאמינים. הם לא קובעים את קבלתו של נוצרי לגן עדן, אבל הם מראים מה כל מאמין עשה עם המתנות שנתן לו או לה מאלוהים. פאולוס אומר על פסק דין זה, 'כי עלינו להופיע כולנו לפני כסא המשפט של המשיח, כדי שיוכל כל אחד לקבל גמול על מעשיו בגוף, לפי מה שעשה, בין טוב ובין רע' (ב' לקורינתים ה': 10).

לסיכום, אלוהים הוא ריבון על כל האירועים והאנשים בעולם. הוא שולט היטב בכל דבר ויביא לסוף מושלם לכל מה שהוא התחיל. שיר נוצרי ישן מנסח זאת כך: הכל הוא יצירתו של אלוהים ... עוצב ביד אחת ... השטן והישועה ... תחת פקודה אחת.

נבואה שהתגשמה היא הוכחה אחת לכך שהתנ'ך הוא ספר על טבעי. מאות נבואות הברית הישנה כבר התגשמו, וסביר להסיק שמה שנאמר על אחרית הימים יתגשם גם כן. עבור אלה שמכירים את ישוע ובטחו בו כאדונם והמושיע שלהם, בואו תהיה תקוותם המבורכת (ראה טיטוס ב':13). אבל עבור אלה שדחו את המשיח, הוא יהיה אימתם הקדושה (ראה ב' לתסלוניקים א' 8). השורה התחתונה היא זו: כדי לשרוד את אחרית הימים, ודא שאתה מאמין במשיח: כי אלוהים לא ייעד אותנו לכעס, אלא להשגת ישועה באמצעות אדוננו ישוע המשיח (1 לתסלוניקים ה':9).



Top