האם אברהם היה יהודי או גוי?
תשובה
התשובה הקצרה היא שאברהם היה גוי שנבחר על ידי אלוהים להיות האב הקדמון של העם היהודי.
התנאי
אוֹ היא צורה מקוצרת של המילה
יְהוּדָה , אשר היה שמו של אחד משבטי ישראל, שבט דוד ושל ישוע (מתי א, א).
יְהוּדָה היה גם שמה של המחצית הדרומית של ממלכת ישראל כאשר היא התפצלה לשני חלקים (מלכים א' יב), כי היא נשלטה על ידי שבט יהודה הגדול. בפעם הראשונה המילה
אוֹ משמש בתנ'ך הוא בזמן הגלות (מלכים ב' כ'ה:25), וייתכן שהיה מונח שטבעו הבבלים או הפרסים כדי להתייחס לאנשים שבקרבם שהגיעו מממלכת יהודה. בימי הברית החדשה,
אוֹ היה מונח נפוץ, והוא נשאר בשימוש עד היום. ברור שאברהם מעולם לא הוזכר במונח זה.
התנאי
סוג זה פשוט מהמילה הלטינית לאומה. כאשר המונח
גויים משמש בכתובים, זה אומר האומות. אם אדם הוא גוי, הוא או היא חבר באחד מהעמים הרבים בעולם. מתי
אוֹ ו
סוג ניצבים זה לצד זה, הניגוד הוא בין מי שהוא חבר באומה הנבחרה של אלוהים לבין מי שהוא חבר באחת ממאות העמים או הקבוצות האתניות האחרות שלא נבחרו לברכה מיוחדת בדרך שבה היו ישראל. בהקשר הזה,
סוג פשוט אומר לא יהודי.
אברהם התחיל את דרכו כחבר באחת מהלאומים או הקבוצות האתניות הרבות שהיו קיימות באותה תקופה. (כמובן, מדובר בהבחנות מעט מלאכותיות, כי כל האנשים הגיעו מאדם וחוה, וכל האנשים קשורים אם שושלת היוחסין נמצאת רחוק מספיק אחורה. עם זאת, לאחר בבל, אנשים התחילו להיפרד לקבוצות קטנות יותר ולהתפתח לאתנית ייחודית. קבוצות, חמולות ועמים.) אברהם חי באור של הכשדים. בעודו שם, קרא לו אלוהים:
אמר ה' לאברם: לך מארצך, עמך ובית אביך אל הארץ שאראה לך. אעשה אותך לגוי גדול, ואברכך; אעשה את שמך גדול, ואתה תהיה ברכה. אברך את המברכים אותך ואת מי שמקלל אותך אקלל; וכל העמים עלי אדמות יתברכו דרכך' (בראשית יב:1–3).
בשלב זה, אברהם נקרא והופרד למטרותיו של אלוהים. הוא השאיר מאחור את ארץ הולדתו ואנשיו. צאצאיו יהפכו לעם ישראל הגדול, העם הנבחר של אלוהים, אך הקו טרם הצטמצם. לאברהם היו כמה בנים: יצחק, מאת שרה אשתו; ישמעאל, על ידי שפחה של שרה; ועוד בנים עם אישה אחרת לאחר מות שרה. עם זאת, רק יצחק היה הנבחר. ליצחק נולדו שני בנים, יעקב ועשו, ורק יעקב (ששמו שונה לימים לישראל) נבחר. כל 12 בניו של יעקב נכללו כאבות בעם ישראל והפכו לבסיס ל-12 השבטים. בשלב זה נקבע סוף סוף הקו; עם זאת, נשות בניו של יעקב היו עדיין מחוץ למשפחה.
עם הדור הבא של נכדי יעקב, הפכו צאצאיו של יעקב לקבוצת אנשים מובחנת, והם היו מובחנים מהמצרים שביניהם הם חיו כצאצאים כולם מאדם אחד בשם ישראל. בזמן שמות 1, הם הוכרו כאומה נבדלת.
מבחינה טכנית, איש לא נקרא יהודי לפני הגלות; עם זאת, האנשים שנודעו כיהודים היו קבוצה אתנית נבדלת בזמן שמות 1. הם היו חמולה נבדלת בתקופת יעקב ובניו. אברהם היה גוי, כלומר בן לאחת מהעמים הרבים שהתפתחו עד זמנו. היהודים באו מאברהם כי הוא נבחר על ידי אלוהים מבין העמים להיות מוצאו של אומה חדשה. יהודי ימיו של ישוע הסתכלו על אברהם (לא יעקב/ישראל) כראש הגזע שלהם (ראה מתי ג':9; לוקס ג':8; יוחנן ח':39; מעשי השליחים י'ג:26; גלטים ג':7). אם חושבים במונחים האלה, זה לא יהיה שגוי לחשוב על אברהם כיהודי הראשון, למרות שזה לא נכון מבחינה טכנית.