מה אומר התנ'ך על שוחד?

תשובה



שוחד הוא כסף, טובה או תמורה אחרת הניתנת בתמורה להשפעה של האדם על מה שנכון, נכון או צודק. התנ'ך ברור שמתן או קבלת שוחד זה רע.

תורת ה', שניתנה למשה למען עם ישראל, אסרה על לקיחת שוחד, שכן השוחד מסנוור את בעלי הבינה ומעוות את דברי הצדיקים (שמות כג, ח). אותו כלל חוזר בספר דברים טז,יט: לא תעוות משפט; לא תפגין פנים ולא תקח שוחד כי שוחד מסמא את עיני החכמים ומעוות את דברי צדיקים. ההשפעות השליליות של לקיחת שוחד מתוארות בבירור בשני הקטעים הללו. שוחד מעוות את הצדק. זוהי השפעה מסנוורת על החוכמה וההבחנה. זה מעיב על האמת ומעוות או מעוות את דבריהם של אלה שיהיו צדיקים בעיני אלוהים.



החוק הרחיק לכת אף יותר במקרה של שוחד הכרוך בהריגת אדם חף מפשע. שופט שלוקח שוחד כדי לדון למוות אדם חף מפשע היה אשם כמו מתנקש בתשלום - היה צריך לקלל אותו (דברים כ'ז, כ'ה). היו מקרים שבהם החוק הזה נגד שוחד הופר, עם השפעה הרת אסון. שני האנשים שהעידו נגד נבות (מלכים א' כ'א:4–16) ואלו שהעידו נגד סטפנוס (מעשי השליחים ו:8–14) כנראה שוחדו; בשני המקרים נהרג אדם חף מפשע. כשפקידים גבוהים נותנים ומקבלים שוחד, זה גורם לרוע בחברה. המלך מקים את הארץ בצדק, אבל מי שמקבל שוחד מפיל אותה (משלי כ'ט, ד). שוחד הוא מאפיין אחד של חברה מושחתת.



ישעיהו התנבא נגד רוע ישראל כאשר הם פנו מהאל האמיתי האחד ומחוקיו. ישעיהו השווה את העיר ירושלים לזונה בוגדת; העיר הייתה פעם מלאה בצדק, אבל היא הפכה למקום של מרד, רצח וגניבה. מנהיגיה היו אלה שאהבו שוחד ורדפו אחרי שוחד הכסף שהביא להם (ישעיהו א:2–23). עם ישראל לא היה צריך ללכת בדרכי הרשע אלא היה לחקות את ה' בהתנהגותם איש עם רעהו: כי ה' אלוהיך אלוהי האלים ואדון האדונים האלוהים הגדול האדיר והנורא אשר אינו מפגין צדדיות. ולא לוקח שוחד (דברים י,יז).

הדוגמה הנתעבת ביותר לשוחד בתנ'ך היא שלושים כלי הכסף שקיבל יהודה כדי לבגוד באדון ישוע. תוצאה ישירה של בגידתו של יהודה הייתה שישוע נעצר ונצלב. בסופו של דבר, אפילו יהודה הבין שקבלת השוחד שלו היא רעה. אך כאשר ניסה להחזיר את הכסף לראשי הכוהנים והזקנים, הם סירבו לו, וכינו אותו מה שהוא - כסף דם (מתי כ'ז:3–9).



דלילה קיבלה שוחד כדי ללכוד את שמשון (שופטים טז, ה). בניו של שמואל לא כיבדו את תפקידם על ידי לקיחת שוחד (שמואל א' ח:3). המן הרשע שיחד את המלך אחשוורוש בניסיון להשמיד את היהודים בפרס (אסתר ג, ט). פליקס השאיר את פאולוס בכלא, בתקווה לקבל שוחד מפאולוס (מעשי השליחים כ'ד:26). והחיילים שהוטלו על שמירת קברו של ישוע שוחדו על ידי ראשי הכוהנים והזקנים כדי להפיץ שקר לגבי היעלמות גופתו של ישוע (מתי כ'ח:12-15). בכל אחד מהמקרים, אלה שקיבלו את השוחד לא דאגו לאמת או לצדק.

Top