מה אומר התנ'ך על שחיקה?

תשובה



כל מי שחווה שחיקה יודע שזה לא משהו שהוא אי פעם רוצה לחוות שוב. שחיקה מתוארת בדרך כלל כמצב מותש שבו אדם מאבד עניין בפעילות מסוימת ואפילו בחיים בכלל. שחיקה היא מצב של תשישות רגשית, פיזית, חברתית ורוחנית. זה יכול להוביל לירידה בבריאות, לנסיגה חברתית, לדיכאון ולחולשה רוחנית. פעמים רבות, שחיקה היא תוצאה של תקופה ממושכת של מאמץ במשימה מסוימת (בדרך כלל ללא תמורה ברורה או סוף נראה באופק) או נשיאה של משאות רבים מדי (כגון הנושאים אותם בעלי מקצועות מסייעים או בעלי תפקידים של סמכות, בין היתר). שחיקה עלולה להיות שכיחה בקרב אלו בעבודות מתח גבוהות שמרגישים נאלצים לרצות מאסטר ארצי כדי לשמור על עבודתם ולהמשיך לפרנס את משפחותיהם. אל הכסף שולט בתרבות המערבית, ודרישותיו מובילות לא פעם לשחיקה. הנוצרים אינם חסינים מפני דרישות המציאות הכלכלית או מפני פחד מאי לעמוד בדרישות אלו. למרבה הצער, שחיקה יכולה להיות שכיחה גם בקרב אלו בשירות נוצרי מקצועי ואלו המעורבים מאוד בכנסיות שלהם. במקרים אלו אנשים מרגישים לפעמים נאלצים לשרת את אל הפריון והעבודה. שחיקה יכולה להתרחש בכל מקום. זוהי תוצאה של דרישות או אחריות מכריעים, בין אם המוטלים עלינו על ידי אחרים או על ידי עצמנו, שאנו פשוט לא יכולים לשאת. אז מה אומר התנ'ך על שחיקה?

ישוע אמר, 'בואו אלי, כל העייפים והעמוסים, ואני אתן לכם מנוחה. קח עליך עולי ולמד ממני, כי עדין וענו לבי, ותמצא מנוחה לנפשותיך. כי קל עולי ומשא קל' (מתי י'א:28–30). הפתרון האולטימטיבי עבור אלה שחווים כעת שחיקה הוא למצוא רענון במשיח. לבעלי רמת שחיקה גבוהה במיוחד, ריענון זה עשוי לכלול קבלת תמיכה רפואית ושינוי דרסטי בפעילויות חייהם. אחרים עשויים למצוא רענון באמצעות פנייה ליועץ. קריאת כתבי קודש מעודדים (כגון רומים 8, יוחנן 15 או תהילים 139) יכולה להיות מאוד מעוררת חיים. אפילו פעילויות פשוטות כמו בישול, יציאה לטיול, משחק עם הילדים או צפייה במופע מצחיק יכולות להיות משקמות.



תוכנית המניעה לשחיקה היא לנוח בישוע וללכת לפי הכיוון שלו לכל החיים.



שחיקה היא לרוב תוצאה של הסתמכות עצמית. הסומכים על עצמם לוקחים על עצמם את תפקיד המושיע במקום לבטוח באלוהים שיגשים את רצונו. הם מתחילים לראות בכל צורך קריאתם, במקום לבקש את חוכמתו והכוונו של אלוהים. זה יכול להופיע במסגרת שירות כאשר כומר מנסה לעשות את עבודתו של כל גוף המשיח, בסביבה עסקית כאשר מישהו כופה תוכנית או פרויקט מסוים, במסגרת משפחתית כאשר הורה לוקח אחריות על ההצלחה והאושר של ילד, ובמסגרות רבות אחרות.

סיבה נוספת לשחיקה היא חוסר טיפול עצמי. מי שלא דואג לעצמו אינו מצליח להבין עד כמה אלוהים מעריך אותם. הם אינם מקבלים את מנוחתו ואת אהבתו אליהם, במקום זאת מתים את עצמם על המזבח של ריצוי אחרים. הם עשויים להקריב שינה, להזין את גופם בצורה גרועה, להאריך יתר על המידה את לוחות הזמנים שלהם, או להזניח את צרכיהם בדרכים אחרות. בין אם זה חוסר טיפול עצמי או התעקשות על הסתמכות עצמית, שחיקה נובעת מחוסר הבנה של דמותו של אלוהים וציפיותיו לחיינו.



העבודה היא חלק מהקריאה האנושית (בראשית א' 28; ב' 15; קולוסים ג' 23; ב' לתסלוניקים ג' 10). יצירתיות היא חלק ממה שנותן לחיינו תחושה של משמעות ותכלית. נוצרים צפויים גם להקרבה עצמית, לפעמים לתת מעבר לעצמם. עם זאת, בשום מקום בתנ'ך אלוהים לא משווה את הקבילות שלנו או הזהות שלנו לעבודה שלנו. ובשום מקום אלוהים לא מצווה או מודה לעבוד כל כך קשה עד שאנחנו נשרפים. במקום זאת, העבודה שלנו היא להיות מונעים ממנו. הוא הדגים את חשיבות המנוחה ביום השביעי לבריאה ועם מצוות השבת (בראשית ב':2-3; שמות כ':8-11; מרקוס ב':27). לאחר תקופה עמוסה במיוחד, ישוע הזמין את תלמידיו הרחק מההמונים לזמן מנוחה (מרקוס ו':31). ישוע אמר לבוא אליו עם משאנו ולקחת את עולו במקום. הוא גם נתן לנו את רוח הקודש שיכולה לתת לנו הבחנה באילו משימות לומר 'כן'.

משה היה נשרף, אלמלא העצה החכמה של חותנו, יתרו. הסיפור נמצא בשמות יח 14-23. משה חשב שהוא עושה את רצון האל בכך שהוא יושב כשופט ושמע את תיקי העם. עם זאת, יתרו זיהה בצדק שאין זו עבודה שאדם אחד יתמודד לבדו. בסופו של דבר, משה היה נשרף, והעם יישאר לא מרוצה. כדי להימנע משחיקה, משה נאלץ לקבל שלא כל צורך נועד להתמלא על ידו. אלוהים הטיל על משה מנהיגות, לא בביצוע כל חובה. יתרו יעץ למשה להאציל את מלאכת השיפוט של האומה לגברים אמינים אחרים. כך, העם זכה לצדק, לאחרים הייתה הזדמנות להשתתף בתוכניתו של אלוהים, והצורך של משה בטיפול אישי נענה.

השליחים בכנסייה המוקדמת האצילו בחוכמה גם כמה משימות במעשי השליחים 6:1-6 כאשר הם מינו דיאקונים שיסייעו לשאת את נטל השירות לכנסייה. ישוע מספק מנוחה לנפשנו וגבולות ללוחות הזמנים שלנו. הוא גם נותן לנו קהילה שתעזור לבצע את העבודה שהוא הכין עבורנו. גוף המשיח נועד לתפקד כמכלול, כל איבר עוזר לשאת את משא האחרים, והכל נח במשיח (גלטים ו':2; אפסיים ד':16; אל הרומים י'ב:6-8; א' לקורינתים 12:7, 27; העברים ד':9-11).

מחבר העברים כתב, 'והבה נרוץ בהתמדה את המירוץ שנקבע עבורנו, ונשים את עינינו בישוע, חלוץ האמונה והמושלמת. על השמחה שניצבה לפניו הוא סבל את הצלב, בז לבושתו, והתיישב על יד ימין של כסא ה'. התבונן במי שסבל התנגדות כזו מצד חוטאים, כדי שלא תעייף ותאבד לב' (עברים י'ב:1 ב-3). כדי להתמיד - להמשיך בייעודנו מבלי להישרף - עלינו להישאר ממוקדים בישוע. או, אם להשתמש במטאפורה אחרת, עלינו להישאר מחוברים לגפן (יוחנן 15:1-17). זוהי עצה מקראית ופסיכולוגית טובה. במחקרים מסוימים, הימנעות משחיקה נקשרה לרווחה רוחנית. ככל שנרגיש טוב יותר מבחינה רוחנית, הסיכוי שנחווה שחיקה קטן יותר. כאשר אנו נמצאים במערכת יחסים תוססת עם אלוהים ומקבלים ממנו את התמלאותנו, אנו נוטים פחות לדחוף את הגבולות שאלוהים הציב לנו או לעבוד את עצמנו מעבר למה שהוא היה מבקש. אנו נוטים יותר לזהות מה אלוהים קורא לנו לעשות ומה הוא לֹא קורא לנו לעשות. אלוהים מכשיר אותנו למה שהוא קורא לנו אליו (עברים י'ג:20-21; אפסיים ב':10). כשאלוהים ממלא את רוחנו ללא הרף, אי אפשר להתייבש ולהישרף.

אבל איך נראית ההסתמכות על ישוע באופן מעשי? זה יהיה שונה עבור כל אדם. עבור חלק זה אומר בחינת לבם שלהם והסרת אלילי ההסתמכות העצמית. עבור אחרים זה יהיה אתגר לאמון שלהם באלוהים על ידי לימוד לומר 'לא'. עבור חלק זה אומר להתייעץ עם אלוהים לפני אמירת 'כן'. עבור אחרים, זה אומר להיות יותר מכוון בטיפול עצמי. טיפול עצמי מרמז לא רק על דאגה לגופו של האדם כמקדש רוח הקודש (הראשונה לקורינתים ו':19-20) על ידי ביצוע פעילות גופנית, שינה ותזונה נאותים; זה גם אומר לקחת זמן לצחוק, לעסוק בתחביבים, להיות עם חברים, להיות לבד, לצאת לטיול, לטבול באמבטיה, לקרוא ספר, לכתוב יומן, בעצם ליהנות מהדברים האלה אלוהים עשה כדי להיות מעניק חיים עבורך. לנקוט בצעדים להסתמך על ישוע עשויות להיות השלכות ממשיות. לעתים קרובות כאשר אנו מתחילים להציב גבולות, כגון אלו הנדרשים על מנת להימנע משחיקה, חלק מהסובבים אותנו לא מגיבים טוב. כשאדם רגיל ל'כן' המתמשך שלך, הוא עלול לא לדעת איך להתמודד עם 'לא'. מעסיקים, משפחות וחברי כנסייה אחרים עשויים שלא להבין מה אתה עושה. אתה יכול אפילו לסבול מאובדן מערכות יחסים, אבל אתה עלול גם למצוא את עצמך עוסק במערכות יחסים עשירות עוד יותר ונהנה באמת מפעילויות החיים. כאשר אנו הולכים בעקבות אלוהים, אנו יכולים לסמוך על כך שהוא נאמן לספק את צרכינו (מתי ו':33). אלוהים עיצב אותנו והוא יודע מה הכי טוב בשבילנו. כאשר אנו סומכים עליו, אנו יכולים לסמוך עליו שיישר את דרכינו (משלי ג':5-6). נדרשת חוכמה, הבחנה ואמונה כדי לחיות בתוך הפרמטרים של אלוהים, אבל שם אנו מוצאים חיים אמיתיים.

אנו מתאוששים משחיקה על ידי כניסה למנוחת האל. אנו נמנעים משחיקה בפעם הבאה על ידי שמירה על התאמה לכיוון הספציפי של אלוהים לחיינו. זה אומר שאנחנו מתייעצים איתו לגבי לוחות הזמנים שלנו, אנחנו לוקחים זמן לטפל בעצמנו, ואנחנו לומדים לסמוך על כוחו כדי לבצע את חובותינו. הזהות שלנו לא נשאבת מהמשימות שאנו משיגים אלא מהיחסים שלנו עם ישוע. אנחנו עושים את העבודה שהוא קורא לנו אליה, ואנחנו עושים אותה בכל ליבנו, אבל אנחנו לא חורגים מהגבולות שהוא הציב. אנו מקבלים עזרה מאחרים כי אלוהים קרא לנו לקהילה. אנו מקבלים את מנוחתו כי זו מתנת החסד של אב אוהב וחכם. אלוהים מתעניין יותר ביחסינו עמו מאשר בעבודתנו (הושע ו:6). אין שום דבר רוחני ב'להישרף למען ישוע'.

Top