מה אומר התנ'ך על חמלה?

תשובה



משמעות המילים העברית והיוונית המתורגמת חמלה במקרא היא לרחם, לחוש אהדה ולרחם. אנו יודעים שלפי המקרא, אלוהים הוא אלוהים רחום וחנון, איטי לכעוס, שופע אהבה ונאמנות (תהילים 86:15). כמו כל תכונותיו של אלוהים, החמלה שלו היא אינסופית ונצחית. החמלות שלו לעולם לא נכשלות; הם חדשים בכל בוקר (איכה ג':22-23).

ישוע המשיח, בנו של אלוהים, הדגים את כל תכונותיו של האב, כולל חמלתו. כאשר ישוע ראה את חבריו בוכים על קברו של לזרוס, הוא חש כלפיהם חמלה ובכה לצדם (יוחנן י'א:33-35). התרגש בחמלה על סבלם של אחרים, ישוע ריפא את ההמונים הגדולים שהגיעו אליו (מתי 14:14), כמו גם אנשים שחיפשו את ריפויו (מרקוס 1:40-41). כאשר ראה את ההמונים הגדולים כצאן ללא רועה, רחמיו הובילו אותו ללמד אותם את הדברים שרועי השקר של ישראל נטשו. הכוהנים והסופרים היו גאים ומושחתים; הם בזו לפשוטי העם והזניחו אותם, אבל ישוע רחם עליהם, והוא לימד אותם ואהב אותם.



כשנשאל מהי המצווה הגדולה ביותר, השיב ישוע שזה לאהוב את אלוהים בכל הלב, המוח והכוח שלנו. אבל הוא הוסיף שהדיבר השני דומה לזה: 'ואהבת לרעך כמוך' (מתי כ'ב:34-40). הפרוש שאל אותו איזו פקודה יחידה של אלוהים היא הגדולה ביותר, אך ישוע סיפק שתיים, וקבע לא רק מה עלינו לעשות, אלא גם כיצד לעשות זאת. לאהוב את רעתנו כמו עצמנו היא התוצאה הטבעית של מסירותנו האוהבת לאלוהים.



יוחנן הראשון ג' 17 שואל, אם למישהו יש רכוש חומרי ורואה את אחיו במצוקה, אך אינו מרחם עליו, כיצד יכולה להיות בו אהבת אלוהים? נוצר במקור בצלמו, האדם אמור להמחיש את תכונותיו של אלוהים, כולל חמלה. מכאן נובע שאם מישהו אומר 'אני אוהב את אלוהים' ובכל זאת שונא את אחיו, הוא שקרן. כי מי שאינו אוהב את אחיו, אשר ראה, אינו יכול לאהוב את אלוהים אשר לא ראה (יוחנן א' ד' 20). התנ'ך ברור שחמלה היא תכונה של אלוהים ושל אנשי אלוהים גם כן.

Top