מה אומר התנ'ך על תלונה?

תשובה



המילה היוונית המתורגמת מתלונן פירושה, פשוטו כמשמעו, מי שלא מרוצה מחלקו בחיים. זה דומה למילה רוטן . התלוננות היא בהחלט לא פרי של הרוח (גלטים ה':22-23) ולמעשה, היא מזיקה לשלום, לשמחה ולסבלנות הנובעים מהרוח. עבור הנוצרי, התלונה היא הרסנית ומחלישה מבחינה אישית ורק מקשה על העדות שלנו לעולם. מי, למשל, יימשך לדת שחסידיה אינם מרוצים מהחיים ואשר מקטרים ​​ומתלוננים ללא הרף?

המתלונן הראשון היה אדם, שלאחר שהוא וחוה לא צייתו, התלונן בפני אלוהים שהאישה ששמת כאן איתי - היא נתנה לי פרי מהעץ, ואני אכלתי אותו (בראשית ג, יב). גם בנו של אדם, הנקרא קין, התלונן, אם כי ללא ספק בתוכו (בראשית ד, ו). אנו יודעים גם על התלונות שהעלה משה, כאשר פגש את אלוהים ליד הסנה הבוער (שמות ג-ד). כמו כן, משה זעק אל ה' שוב ושוב למען הצלה מרטן ועבודת האלילים של בני ישראל (שמות י'ז:4; ל'ב:31-32). אנו יודעים גם על התלונות שהציע דוד לה' בתהילים (תהלים ב, א; יב, א-ב; כב, א) ועל התלונות שהעלו הנביאים על עבודת האלילים של העם היהודי. עם זאת, ספר איוב מציע את התלונות הרבות ביותר כלפי אלוהים, ובכל זאת איוב לא חטא (איוב א' 22, ב':10). זה לא אומר שהאנשים הנ'ל מעולם לא חטאו כשהביעו את תלונותיהם לאלוהים, אבל איוב היה אדם שהיה מסוגל לקדש את תלונותיו, וזה דרש ענווה.



ברור שכמאמינים אנו מאותגרים לא לקטר או להתלונן (פיליפים ב':14-15; פטרוס א' ד':9); אלא, עלינו לאהוב זה את זה עמוקות כדי שנהיה חסרי תמים וטהורים בעיני אלוהים. אם אנו מקטרים ​​ומתלוננים, זה מראה עד כמה אנו עולמיים עדיין (יעקב ד':1-3). רוח מתלוננת מובילה למריבות ומריבות מכיוון שהתלונות מגיעות מתשוקות לא ממומשות, שמובילות לקנאה ולמריבות. האם לא זה היה שורש הבעיה עם בני ישראל, כאשר בחרו להיפטר מאחיהם יוסף, בגלל חלומו (בראשית ל'ז, ג)?



לבסוף, למרות שזה לא פסול להתלונן בפני אלוהים, זה לא בסדר להתלונן על אלוהים. אלה שעשו זאת פגשו את כעס ה', כמו במקרה של אחותו של משה מרים (במדבר יב) וקורה ונתן (מספר טז). אבל שימו לב שהם דיברו נגד עבד אלוהים ובכך דיברו נגד אלוהים עצמו. אם עלינו להתלונן, הנח לו על החטא שלנו כדי שהוא יסלח ויטהר אותנו (יוחנן א' 9) וישים בתוכנו לב חדש, אחד ששמח ולא יתלונן.

Top