מה אומר התנ'ך על ביטחון עצמי?
תשובה
ביטחון עצמי הוא נושא פופולרי היום. אומרים לנו לחשוב בביטחון, להיות בטוחים בעצמנו, לחיות בחוצפה, באומץ ובחוצפה. במספר עצום של דרכים, הנושא של החברה המודרנית הוא להיות בטוח בעצמו. מנהיגים דתיים פופולריים הופכים את הביטחון למרכז ההוראה שלהם. האם התנ'ך מסכים עם מנטרה זו של 'חשיבה חיובית'? אם התנ'ך מלמד אותנו להיות בטוחים, במה עלינו להיות בטוחים? אם לא, למה לא?
המילה
אֵמוּן (או נגזרותיו הקרובות) נמצא בשימוש 54 פעמים בגרסה של קינג ג'יימס ו-60 פעמים בגרסה הבינלאומית החדשה. רוב השימושים נוגעים לאמון באנשים, בנסיבות או באלוהים.
התנ'ך אומר שיש כמה דברים שאנחנו צריכים
לֹא לסמוך על. לדוגמה, 'אל תבטח בבשר' (פיליפים ג':3). פאולוס כתב את המילים הללו כדי להתמודד עם הטענות של אלה שחשבו שהם מקובלים על אלוהים בהתבסס על התורשה, הכשרתם או מסירותם הדתית. אלוהים אינו מכבד אישים (מעשי השליחים י':34), וקורות החיים והגנאולוגיות שלנו אינם חשובים לו במיוחד.
משלי 14:16 אומר שצדיק מסתלק מהרע, אבל טיפש משתולל בבטחונו. במילים אחרות, להניח ביהירות שלחטא אין השלכות זה ביטחון מטופש.
אם אנחנו מתכוונים להיות בטוחים במשהו, תהילים 118:8, 9 אומר לנו מה זה צריך להיות: 'עדיף לבטוח בה' מאשר לבטוח באדם. עדיף לבטוח בה' מאשר לבטוח בנסיכים'. מי שאמון בממשלה, בכספים, באנשים אחרים או בעצמם יתאכזב בסופו של דבר. מצד שני, אלה ששמים את מבטחו באלוהים לעולם לא יתביישו (אל הרומים י':11).
תהילים טז הוא דוגמה מצוינת לביטחון חיובי באלוהים. דוד אינו לוקח קרדיט על טובו שלו (פסוק ב), והוא גם לא משבח את יכולותיו שלו. במקום זאת, כל דבר טוב מיוחס לאלוהים (פסוק 6), וכל תקווה מבוססת על אופיו של אלוהים (פסוק 1). מכיוון שאלוהים אינו משתנה, דוד יכול לנוח בביטחון בתקווה (פסוק 9), למרות כל הקשיים שהוא מתמודד איתו בחיים (פסוק 10).
הביטחון שלנו נובע מהיחסים שלנו עם המשיח. הוא הכהן הגדול שלנו, ובאמצעות התערבותו, נוכל לגשת לכס החסד בביטחון, כדי שנזכה לרחמים ונמצא חסד שיעזור לנו בשעת צרה (עברים ד, טז). השליחים לפני הסנהדרין הציגו הבטחה שהדהימה את יריביהם: כאשר ראו את אומץ ליבם של פטרוס ויוחנן והבינו שהם לא מלומדים, אנשים רגילים, הם נדהמו והם שמו לב שהגברים הללו היו עם ישוע (מעשי השליחים 4: 13).
אנו יכולים ללכת אחרי אלוהים בביטחון מלא בחוכמתו, בכוחו ובתוכניתו. כאשר אנו מצייתים ליהוה, יש לנו ביטחון בישועתנו (יוחנן א' ב':3). כמו כן, מצפון טוב מסייע לביטחון שלנו, כי לא יהיה לנו מה להסתיר. צדיקים נועזים כאריה (משלי כ'ח, א).
פאולוס נותן לנו עוד משהו שנוכל להאמין בו: 'בהיותנו בטוחים בדבר הזה, שמי שהחל בכם עבודה טובה יעשה אותה עד יום ישוע המשיח' (פיליפים א':6). בידיעה שאלוהים מבטיח לפעול בחיי ילדיו, פאולוס היה בטוח שאלוהים יעזור לגלטים לעמוד איתן באמת (גלטים ה':10).
כאשר אנו שמים מבטחנו באלוהים ובדברו הנגלה, חיינו מקבלים יציבות, מיקוד ונוחות חדשים. ביטחון עצמי מקראי הוא באמת ביטחון בדבר אלוהים ובאופיו. אנחנו לא נותנים אמון בבשרנו, אבל יש לנו כל ביטחון באלוהים שברא אותנו, קרא אותנו, הציל אותנו ושומר עלינו.