מה אומר התנ'ך על משפחה?

תשובה



המושג משפחה חשוב ביותר בתנ'ך, הן במובן הפיזי והן במובן התיאולוגי. המושג משפחה הובא כבר בהתחלה, כפי שאנו רואים בבראשית א, 28, 'אלוהים ברך אותם ואמר להם, 'פרו ורבו'. למלא את הארץ ולהכניע אותה. שלטו על דגי הים ועל ציפורי השמים ועל כל יצור חי הנעים על האדמה.'' תוכנית הבריאה של אלוהים הייתה שגברים ונשים יתחתנו ויולידו ילדים. גבר ואישה היו יוצרים איחוד 'אחד-בשר' באמצעות נישואים (בראשית ב':24), והם עם ילדיהם הופכים למשפחה, אבן הבניין החיונית של החברה האנושית.

אנחנו גם רואים בשלב מוקדם שבני המשפחה היו צריכים לדאוג זה לזה ולטפל זה בזה. כשאלוהים שואל את קין, 'איפה הבל אחיך?' תגובתו של קין היא השערורייה 'האם אני השומר של אחי?' המשמעות היא, שכן, קין היה צפוי להיות השומר של הבל ולהיפך. לא רק שרצח אחיו על ידי קין היה עבירה נגד האנושות באופן כללי, אלא שהוא היה חמור במיוחד מכיוון שזה היה המקרה המתועד הראשון של רצח אחים (רצח אחיו).



לתנ'ך יש תחושה קהילתית יותר של אנשים ומשפחה ממה שמתקיים בדרך כלל בתרבויות המערב כיום, שבהן האזרחים אינדיבידואלים יותר מאנשים במזרח התיכון ובהחלט יותר מאנשי המזרח הקרוב העתיק. כאשר אלוהים הציל את נח מהמבול, זו לא הייתה ישועה פרטנית, אלא ישועה לו, לאשתו, לבניו ולנשות בניו. במילים אחרות, משפחתו ניצלה (בראשית ו, יח). כשאלוהים קרא לאברהם מחוץ לחרן, הוא קרא לו ולמשפחתו (בראשית יב:4-5). סימן ברית אברהם (ברית המילה) היה אמור להיות מיושם על כל הזכרים במשק הבית של האדם, בין אם הם נולדו במשפחה ובין אם הם חלק מצוות משרתי הבית (בראשית יז:12-13). במילים אחרות, ברית אלוהים עם אברהם הייתה משפחתית, לא אינדיבידואלית.



ניתן לראות את חשיבות המשפחה בהוראות ברית פסיפס. לדוגמה, שניים מעשרת הדיברות עוסקים בשמירה על לכידות המשפחה. הדיבר החמישי בדבר כיבוד הורים נועד לשמור על סמכות ההורים בענייני משפחה, והדיבר השביעי האוסר על ניאוף מגן על קדושת הנישואין. משתי מצוות אלו נובעות כל הקביעות השונות האחרות בחוק משה המבקשות להגן על הנישואין והמשפחה. בריאות המשפחה הייתה כה חשובה לאלוהים עד שהיא קודדה בברית הלאומית של ישראל.

זו לא רק תופעה של הברית הישנה. הברית החדשה עושה הרבה מאותם פקודות ואיסורים. ישוע מדבר על קדושת הנישואין ונגד גירושין קלילים במתי 19. השליח פאולוס מדבר על איך צריכים להיראות בתים נוצריים כשהוא נותן תאומים של ילדים, צייתו להוריכם ולהוריכם, אל תתגרו בילדיכם באפסים 6 :1–4 וקולוסים 3:20–21. ב-1 לקורינתים ז', בן הזוג הכופר מתקדש באמצעות בן הזוג המאמין, כלומר, בין היתר, שבן הזוג הכופר נמצא בעמדה להינצל באמצעות עדותו של בן הזוג המאמין.



הבה נפנה את תשומת לבנו למושג התיאולוגי של משפחה. במהלך שלוש שנות כהונתו, ישוע ניפץ כמה תפיסות רווחות לגבי המשמעות של להיות חלק ממשפחה: 'בזמן שישוע עדיין דיבר עם ההמון, אמו ואחיו עמדו בחוץ ורצו לדבר איתו. מישהו אמר לו, 'אמא שלך ואחיך עומדים בחוץ, רוצים לדבר איתך'. הוא ענה לו, 'מי זאת אמי ומי האחים שלי?' כשהצביע על תלמידיו, אמר, 'הנה שלי. אמא והאחים שלי. כי כל העושה את רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי' (מתי י'ב:46-50). כעת עלינו לנקות כמה תפיסות שגויות עם הקטע הזה. ישו לא אומר שמשפחה ביולוגית אינה חשובה; הוא לא מפטר את אמו ואחיו. מה שהוא עושה זה להעלות את הנקודה התיאולוגית הברורה שבממלכת השמים, הקשר המשפחתי החשוב ביותר הוא רוחני, לא פיזי. זוהי אמת המובהקת במפורש בבשורה של יוחנן, כאשר האוונגליסט אומר, 'אך לכל מי שקיבל אותו, לאלה שהאמינו בשמו, הוא נתן את הזכות להפוך לילדים של אלוהים - ילדים שלא נולדו ממוצא טבעי, ולא של החלטה אנושית או רצון של בעל, אבל נולד מאלוהים' (יוחנן א' 12-13).

ההקבלות די ברורות. כאשר אנו נולדים פיזית, אנו נולדים למשפחה פיזית, אך כאשר אנו 'נולדים מחדש', אנו נולדים למשפחה רוחנית. כדי להשתמש בשפה פאולינית, אנו מאומצים למשפחתו של אלוהים (רומים ח':15). כאשר אנו מאומצים למשפחתו הרוחנית של אלוהים, הכנסייה, אלוהים הופך לאבינו וישוע אחינו. משפחה רוחנית זו אינה קשורה למוצא אתני, מגדר או מעמד חברתי. כפי שאומר פאולוס, 'כולכם בני אלוהים בזכות האמונה במשיח ישוע, כי כולכם שהוטבלתם למשיח התלבשתם במשיח. אין לא יהודי ולא יווני, עבד ולא בן חורין, זכר ולא נקבה, כי כולכם אחד במשיח ישוע. אם אתה שייך למשיח, אז אתה זרעו של אברהם, ויורשים על פי ההבטחה' (גלטים ג':26-29).

אז מה אומר התנ'ך על משפחה? המשפחה הפיזית היא אבן הבניין החשובה ביותר לחברה האנושית, וככזו, יש לטפח אותה ולהגן עליה. אבל חשובה מזה היא הבריאה החדשה שאלוהים יוצר במשיח, המורכבת ממשפחה רוחנית, הכנסייה, המורכבת מכל האנשים הקוראים לאדון ישוע המשיח כמושיע. זוהי משפחה שאובה 'מכל אומה, שבט, עם ושפה' (התגלות ז, ט), והמאפיין המגדיר של משפחה רוחנית זו הוא אהבה זה לזה: 'מצוה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה. כמו שאהבתי אתכם, כך עליכם לאהוב אחד את השני. בכך יידעו כל בני האדם כי אתם תלמידי, אם תאהבו זה את זה' (יוחנן י'ג:34-35).

Top