מה אומר התנ'ך על חנופה?

תשובה



חֲנוּפָה ניתן להגדיר כפעולה של מתן מחמאות מוגזמות, בדרך כלל במטרה להשתלב בנושא. ההבדל בין חנופה למחמאה הוא המוטיב. לחנופה יש מוטיבציה אנוכית. החניף מקווה להשיג אישור או יתרון על פני המתחנף. מחמאות, לעומת זאת, הן הודאות כנה של הערצה הנאמרות כדי לשבח מישהו אחר. מחמאה נועדה להועיל למקבל, ואילו חנופה מיטיבה עם המתחנף.

לתנ'ך יש הרבה מה לומר על חנופה. ספר משלי מזהיר מפני שפתיה המחמיאות של נואפת (משלי ו:24; ז:5, 21). חנופה היא לרוב הצעד הראשון לרומן נואף. אדם חכם לומד להכיר בכך ולהפריד בין חנופה למחמאות כנות. חנופה משולבת לעתים קרובות עם שקר, שכן חנפן אינו מודאג אם הוא או היא נאמנים או לא (תהלים ה':9; אל הרומים ט'ז:18).



לרוע המזל, ניתן להשתמש בחנופה גם בחוגים נוצריים במסווה של עידוד. מאז ימי המקרא, כמה מורי שקר השתמשו בחנופה כדי להוביל אנשים שולל ולהועיל לעצמם. ב-1 לתסלוניקים 2:5, פאולוס מזכיר לכנסייה שהשליחים מעולם לא פנו לחניפה בהפצת הבשורה: אתה יודע שמעולם לא השתמשנו בחנופה, וגם לא שמנו מסכה כדי לכסות על חמדנות. הכתובים מזהירים מפני מורי שקר המשתמשים בחנופה כדי להציג כפירה שנועדה לרמות את חסידי המשיח ולצפות בכיסם (פטרוס ב':3; הרומים ט'ז:18; דניאל י'א:32).



חלק מהמורים משתמשים בחנופה כאמצעי להגברת המעקבים האישיים. מנהיגים המבקשים למשוך קהל ממעיטים לפעמים את המסר שלהם עד שהבשורה מצטמצמת למעט יותר מתוכנית שיפור עצמי נגועה באלוהים. הם מפלפלים את שיחותיהם בפסוקים עליזים ובאיורים שנועדו לגרום לשומעיהם להרגיש טוב יותר עם עצמם (ועם המורים). מדברים הרבה על גילוי הפוטנציאל של האדם ופיתוח גדולתו האישית. זו לא יותר מאשר חנופה שנועדה ליצור פופולריות לדובר ולמסר שלו. היא מוכרת ספרים וזמן תקשורת, אך לעתים קרובות היא מזכירה מעט את המסר שהכריז ישוע.

המסר של ישוע לא עשה דבר כדי לנפח את החשיבות העצמית של שומעיו. במקום זאת, הוא הדגיש את הצורך למות לעצמנו, להרים את הצלב שלנו מדי יום וללכת אחריו (לוקס ט':23). הוא אמר שאלו שרוצים לשמור על חייהם עַכשָׁיו יאבד אותם (לוקס י'ז:33) וכי אם אנו אוהבים מישהו יותר ממנו, איננו ראויים לו (מתי י'ז:37–39). תורות אלו הן ההיפך מחנופה. ישוע מעולם לא נמנע מלומר את מה שמישהו צריך לשמוע (מרקוס י':21–22; לוקס ט':61–62) מכיוון שהמניע שלו היה תמיד לעשות את רצונו של אביו (יוחנן ח':29). ישוע דיבר את האמת בין אם היא פופולרית או לא. הוא סירב להתפשר על המילה, אפילו כאשר המונים גדולים עזבו אותו (יוחנן ו':66). הוא דיבר באהבה, אבל הוא מעולם לא פנה לחניפה למען רווח אישי. כחסידיו, עלינו להיזהר לעשות כך.



Top