מה אומר התנ'ך על סובלנות?

תשובה



הַבלָגָה היא מילה שנמצאת בעיקר בגירסת קינג ג'יימס של התנ'ך. יש לזה שתי משמעויות. האחת היא לעכב פירעון חוב, כמו בסעיף הלווים ביקשו סובלנות עד שיוכלו לספק את המסמכים המתאימים. בתנ'ך, לעומת זאת, הַבלָגָה מתייחס בדרך כלל לתכונת אופי אלוהית. להתאפק זה להתנזר או להתאפק; סובלנות דומה לסבלנות ושליטה עצמית. קולוסים ג':12–13 היא דוגמה אחת: לבשו אפוא, כנבחרי אלוהים, קדושים ואהובים, מעיים של רחמים, חסד, ענוות נפש, ענווה, אורך רוח; סובלנים זה לזה וסולחים זה לזה (כז). The New Living Translation מנסח זאת כך: קחו בחשבון את הטעויות של זה, וסלחו לכל מי שפוגע בכם.

אלוהים מגלה סובלנות בכך שהוא מעכב את הדין שמגיע לעולם: או שאתה מגלה בוז לעושר של חסד, סובלנות וסבלנות שלו, לא מבין שחסדו של אלוהים נועד להוביל אותך לתשובה? (רומים ב':4, קז). ברגע זה, הַבלָגָה מתייחס לחסדי אלוהים, חסד וסובלנותו של אלוהים בדחיית השיפוט הנכון. פאולוס מזהיר את האנושות שלא לקחת את העיכוב של אלוהים בטיפול בחטא כאות לכך שהוא לא מעוניין או שהאדם חף מפשע. פאולוס מזהיר את בעל המוסר לא למהר לשפוט אחרים מכיוון שאלוהים ישפוט את כולם יום אחד. העובדה שאלוהים כל כך סובלני בשיפוט העולם צריכה לגרום לנו להמנע מלשפוט אחרים.



סובלנות היא תכונה שאלוהים מכבד. בין אם באים לידי ביטוי בסבלנות, סיבולת, עדינות, סובלנות או מתינות, סובלנות שזורה בכל התנ'ך (משלי כ'ה:15; אפסיים ד':2). לכמה מהתכונות המפורטות כפרי הרוח בגלטים ה':22 יש אלמנט של סובלנות המשתקף בהן, כולל אהבה, שלום, סבלנות, עדינות, טוב לב ושליטה עצמית. אלוהים סבלני, והוא רוצה שהמבקשים אותו יהיו סבלניים גם כן.



פקודה שחוזרת על עצמה בכתובים היא המתן ליהוה (תהילים כ'ז:14; משלי כ'ב:22; א' לקורינתים ד':5; ישעיהו כ'ז:31). יכול להיות שאלוהים דורש מאיתנו להמתין אליו כדי לעזור לנו לפתח סובלנות. כאשר למדנו לחכות ליהוה, קל לנו יותר לסבול מאחינו ואחיותינו (פטרוס א' ג':8).

Top