מה אומר התנ'ך על צביעות?

תשובה



בעיקרו של דבר, צביעות מתייחסת למעשה של טענה להאמין במשהו אך לפעול בצורה שונה. המילה נגזרת מהמונח היווני לשחקן - פשוטו כמשמעו, מי שלובש מסכה - במילים אחרות, מי שמתיימר להיות מה שהוא לא.

התנ'ך קורא לצביעות חטא. ישנן שתי צורות שצביעות יכולה ללבוש: זו של להצהיר על אמונה במשהו ואז לפעול באופן המנוגד לאמונה זו, וזו של להסתכל מלמעלה על אחרים כאשר אנו עצמנו פגומים.



הנביא ישעיהו גינה את הצביעות של ימיו: ה' אומר: 'העם הזה קרב אלי בפיהם ומכבד אותי בשפתיהם, אבל ליבם רחוק ממני. הפולחן שלהם אלי מורכב רק מחוקים הנלמדים על ידי גברים' (ישעיהו כ'ט:13). מאות שנים מאוחר יותר, ישוע ציטט את הפסוק הזה, מכוון את אותו גינוי כלפי המנהיגים הדתיים של ימיו (מתי ט'ו:8-9). יוחנן המטביל סירב לתת לצבועים לעבור, ואמר להם להפיק פירות הראויים לתשובה (לוקס ג':8). ישוע נקט עמדה נחרצת לא פחות נגד הקדושה - הוא כינה צבועים זאבים בבגדי צאן (מתי ז':15), קברים מסוידים (מתי כ'ג:27), נחשים וגזע צפעים (מתי כ'ג:33).



איננו יכולים לומר שאנו אוהבים את אלוהים אם איננו אוהבים את אחינו (יוחנן א' ב':9). אהבה חייבת להיות ללא צביעות (רומים יב:9, NKJV). צבוע אולי נראה צדיק מבחוץ, אבל זו פאסה. צדקה אמיתית נובעת מהשינוי הפנימי של רוח הקודש, לא מהתאמה חיצונית למערכת של כללים (מתי כ'ג:5; שני לקורינתים ג':8).

ישוע התייחס לצורה האחרת של צביעות בדרשת ההר: מדוע אתה מסתכל על כתם הנסורת בעינו של אחיך ואינו שם לב לקרש שבעין שלך? איך אתה יכול לומר לאחיך 'הבה אוציא את הכתם מעינך', כשכל הזמן יש קרש בעין שלך? צבוע, תחילה הסר את הקרש מעינך, ואז תראה בבירור להסיר את הכתם מעינו של אחיך (מתי ז':3-5). ישוע אינו מלמד נגד הבחנה או עוזר לאחרים להתגבר על החטא; במקום זאת, הוא אומר לנו לא להיות כל כך גאים ומשוכנעים בטובתנו שלנו עד שאנחנו מבקרים אחרים מעמדה של צדקנות. עלינו לעשות תחילה התבוננות פנימית ולתקן את החסרונות שלנו לפני שאנו הולכים אחרי הכתמים באחרים (השוו אל הרומים ב:1).



במהלך שירותו הארצי של ישוע, היו לו התמודדויות רבות עם המנהיגים הדתיים של היום, הפרושים. האנשים האלה היו בקיאים בכתובים וקנאים למלא אחר כל אות בתורה (מעשי השליחים כ'ו:5). עם זאת, בדבקות בנוסח החוק, הם חיפשו באופן אקטיבי פרצות שאפשרו להם להפר את רוח החוק. כמו כן, הם הפגינו חוסר חמלה כלפי חברם ולעיתים קרובות הפגינו יתר על המידה את הרוחניות כביכול שלהם כדי לזכות בשבחים (מתי כ'ג:5–7; לוקס י'ח:11). ישוע גינה את התנהגותם במונחים לא ברורים, והצביע על כך שצדק, רחמים ונאמנות חשובים יותר מלשאיפה לשלמות המבוססת על אמות מידה לקויות (מתי כ'ג:23). ישוע הבהיר שהבעיה אינה בחוק אלא בדרך שבה יישמו אותה הפרושים (מתי כ'ג:2-3). היום, המילה פְּרוּשִׁי הפך לשם נרדף ל צָבוּעַ .

יש לציין שצביעות אינה זהה לנקיטת עמדה נגד החטא. למשל, אין זו צביעות ללמד ששכרות היא חטא, אֶלָא אִם זה המלמד נגד שכרות משתכר כל סוף שבוע... זֶה תהיה צביעות.

כילדי אלוהים, אנו נקראים לשאוף לקדושה (פטרוס א':16). עלינו לשנוא את הרע ולהיצמד לטוב (רומים יב:9). לעולם אל לנו לרמוז על קבלה של חטא, במיוחד בחיינו שלנו. כל מה שאנחנו עושים צריך להיות עקבי עם מה שאנחנו מאמינים ומי שאנחנו במשיח. משחק משחק נועד לבמה, לא לחיים האמיתיים.

Top