מה אומר התנ'ך על התאהבות?

תשובה



התאהבות היא תחושה עזה של משיכה למישהו או משהו. לעתים קרובות בטעות כאהבה, התאהבות יכולה להרגיש כמו הדבר האמיתי אבל בדרך כלל נמשכת רק זמן קצר. התאהבות היא רגשית ומרוכזת מאוד בעצמה. כשאנחנו מאוהבים, יש לנו את האופוריה על הירח שגורמת להכל להיראות מאושר יותר. עם זאת, להתאהבות אכפת מעט מהצרכים או מהאינטרסים ארוכי הטווח של מטרתו; זה רק רוצה שהתחושה תמשיך. התאהבות יכולה להוביל לאהבה ארוכת טווח אבל כשלעצמה אינה מספיקה כדי לקיים מערכת יחסים. האם התנ'ך אומר משהו על התאהבות?

ספר שופטים נותן לנו דוגמה לדמות מקראית שחוותה התאהבות. שמשון נבחר לפני הלידה להנהיג את עם אלוהים. אבל, כמו רבים שאלוהים שם בהם פוטנציאל גדול, שמשון התמלא בעצמו. הוא חשב שצריך לקבל את כל מה שהוא רוצה, וכשהתאהב בבחורה שלא הייתה ברשימה המאושרת, הוא דרש מאביו לקבל אותה עבורו (שופטים י'ד, א-ב). זו הייתה התאהבות, לא אהבה; התנ'ך אומר, הוא . . . ראה צעירה פלשתית, ומיד רצה לשאת אותה לאשה. הוא לא הכיר את האישה הזו. הוא לא הקדיש זמן לחזר אחריה, להציג אותה בפני בני משפחה וחברים, או לבקש את אישורו של אלוהים. הוא פשוט ראה אותה, וההתאהבות השתלטה. במהלך המרדף אחרי האישה הזו, הוא התריס בגלוי לצו אלוהים נגד נגיעה בדברים מתים (פסוקים 8–9; ראה במדבר 6:1–8) והתאחדות עם הפלשתים, אויביו של אלוהים (דברים ז:3). אבל ההתאהבות לא משחקת לפי הכללים.



דוגמה טרגית נוספת להתאהבות מרושעת נמצאת בסיפור משפחתו של דוד. אמנון בנו של דוד המלך התאהב באחותו למחצה היפהפייה, תמר (שמואל ב' יג:1–2). אמנון כמעט עשה את עצמו בחילה מגעגועים אליה ומצא דרך לפתות אותה לחדר השינה שלו בתואנות שווא (פסוקים ה-ו). כשבאה תמר, מתוך מחשבה שהיא אמורה להכין אוכל לאחיה החולה, הוא אנס אותה (פסוק י'ד). הפסוק הבא נותן לנו הרבה תובנות לגבי ההבדל בין התאהבות לאהבה. פסוק 15 אומר שאמנון שנא אותה בשנאה עזה. למעשה, הוא שנא אותה יותר ממה שאהב אותה. אהבה אמיתית לא מתנהגת כך. מעולם לא הרגיש אמנון אהבה; זו הייתה התאהבות הניזונה מתשוקה מינית.



כאשר אנו משווים התאהבות לאהבה, אנו מתחילים לראות את ההבדלים:

- התאהבות מונעת על ידי רגש; אהבה מונעת ממחויבות.


- התאהבות לא יכולה לחכות כדי להיות מרוצה; אהבה מחכה לתזמון של אלוהים.
- לאהבות אכפת בעיקר מסיפוק עצמי; אהבה דואגת בעיקר לטובת האדם האחר.
– התאהבות מולידה שורה של חטאים אחרים, כגון תאווה, חוסר שביעות רצון וחמדנות; אהבה מולידה שורה של תכונות אלוהיות כגון שלום, שמחה, נאמנות, טוב לב ושליטה עצמית (גלטים ה':22).
– דרישות התאהבות; אהבה נותנת.
- ההתאהבות פועלת בטיפשות, לא דואגת לשום דבר מלבד מטרתה; אהבה שומרת על ראש ישר.
- התאהבות יכולה להסתיים די בפתאומיות; האהבה לעולם לא נכשלת (הראשונה לקורינתים י'ג:8).

מבחינה רוחנית, אנשים יכולים להתאהב בבשורה. ישוע דיבר על סוג זה של מתגיירים במשל שלו על ארבעת סוגי האדמה (לוקס ח:4–8, 11–15). אנשים רבים נהרו לשמוע את ישוע. הם אהבו את האוכל בחינם, את הניסים והמילים הטובות. הם היו מאוהבים ברב החדש הקיצוני הזה מנצרת. אבל ישוע ידע שהם לא באמת אוהבים אותו; הם אהבו רק את מה שהוא יכול לעשות עבורם (יוחנן ב':25; מתי י':37–39; לוקס ט':57–62). זו התאהבות. כיום, חלק חושבים שהם רוצים להיות נוצרים בגלל עומס האדרנלין שחשו במהלך שיר פולחן או בגלל שהם נואשים להיפטר מאשמה. אבל אין להם שורש (מרקוס ד' 17), הם לא מוכנים להרים את הצלב שלהם (לוקס ט' 23), והם לא מחזיקים מעמד זמן רב.

למרות שהתאהבות היא תחושה מרגשת, עלינו להיזהר לא לבסס החלטות המשפיעות על עתידנו על אופיו החולף. אנשים רבים מתחתנים כי הם מאוהבים, רק כדי לגלות מאוחר יותר שהם לא באמת מכירים את האדם שהם התחייבו לו. התאהבות היא ניצוץ שיכול להצית אהבה ומחויבות אמיתית, אבל, אלא אם הניצוץ הזה מתודלק בשיחה מוצקה, זמן איכות ומנה בריאה של ריאליזם, הוא לעולם לא הופך ללהבה. התאהבות יכולה להכיר לנו אהבה אמיתית, אבל היא לעולם לא יכולה להוות תחליף הולם.

Top