מה זה אומר להישאר במשיח?

תשובה



לעמוד הוא לחיות, להמשיך או להישאר; לכן, להישאר במשיח זה לחיות בו או להישאר בו. כאשר אדם נושע, הוא או היא מתוארים כנמצאים במשיח (אל הרומים 8:1; ה-2 לקורינתים ה':17), מוגנים בקשר קבוע (יוחנן י':28–29). לכן, הישארות במשיח אינה רמה מיוחדת של חוויה נוצרית, הזמינה רק למעטים; אלא, זו העמדה של כל המאמינים האמיתיים. ההבדל בין אלו השוכנים במשיח לבין אלו שאינם שומרים במשיח הוא ההבדל בין הניצולים ללא נושעים.

הישארות במשיח נלמדת ב-1 יוחנן ב':5–6, שם זה שם נרדף להכרת המשיח (פסוקים 2 ו-3). מאוחר יותר באותו פרק, יוחנן משווה את ההישארות באב ובבן עם הבטחה לחיי נצח (פסוקים 24 ו-25). מבחינה תנ'כית, הישארות, הישארות והכרת המשיח הם התייחסויות לאותו דבר: ישועה.



הביטוי שומרים במשיח מצייר מערכת יחסים אינטימית, קרובה, ולא רק היכרות שטחית. ביוחנן 15:4–7, ישוע אומר לתלמידיו ששאיבה ממנו חיים היא חיונית, תוך שימוש בתמונה של ענפים המאוחדים לגפן: הישארו בי ואני בכם. כמו שהענף אינו יכול לשאת פרי מעצמו, אלא אם כן הוא שוכן בגפן, כך גם אתה לא יכול, אלא אם כן אתה שוכן בי. אני הגפן, אתם הענפים; מי ששוכן בי ואני בו, הוא נושא פירות רבים, כי מלבדי אינך יכול לעשות דבר. אם איש אינו שוכן בי, הוא נזרק כענף ויבש; וַיִּקְסוּ אוֹתָם, וַיִּשְׁלִיכוּ אֹתָם אֶל-הָאֵשׁ וְהֵם נִשְׂרְפוּ. אם אתה שוכן בי, ודברי נשארים בך, שאל מה שאתה רוצה, וזה ייעשה עבורך. ללא האיחוד החיוני הזה עם המשיח שהישועה מספקת, לא יכולים להיות חיים ולא פרודוקטיביות. במקומות אחרים, התנ'ך משווה את מערכת היחסים שלנו עם המשיח לזה של גוף עם ראש (קולוסים א':18) - איחוד חיוני נוסף.



יש אנשים שחושבים באזהרה של יוחנן ט'ו:6 (ענפים שאינם שוהים בגפן נזרקים ונשרפים) כמשמעותה שהנוצרים תמיד בסכנה לאבד את ישועתם. במילים אחרות, הם אומרים שאפשר להינצל אבל לא לקיים, ובמקרה זה נזרוק. אבל זה יכול להיות נכון רק אם השמירה הייתה נפרדת מהישועה, בהתייחס למצב של אינטימיות עם המשיח שעלינו לשאוף להשיג שלאחר הישועה. התנ'ך ברור שהישועה באה בחסד ומתקיימת בחסד (גלטים ג':2-3). כמו כן, אם ענף יכול איכשהו ליפול מהגפן, וכתוצאה מכך לאובדן הישועה, אז קטעים אחרים וברורים מאוד בכתובים היו סותרים (ראה יוחנן י':27–30).

עדיף לפרש את המטאפורה של הגפן האמיתית כך: ישוע הוא הגפן האמיתי, ברור. הענפים השוכנים בו הם הנושעים באמת - יש להם קשר אמיתי וחיוני אל המושיע. הענפים הקמלים שאינם שוכנים בו הם המעמידים פנים שלא נושעו שהעמידו פנים שהם קשורים לגפן אך לא שאבו ממנו חיים. בסופו של דבר, המעמידים פנים ייראו במה שהם היו: קולבים שלא היו להם זיקה אותנטית לישו. במשך זמן מה, גם פטרוס וגם יהודה נראו זהים בהליכתם עם ישו. אבל פיטר היה קשור לגפן; יהודה לא היה.



יוחנן חוזר על עיקרון הענף הקמל כך: הם [האנשים המתנגדים כעת למשיח] יצאו מאיתנו, אבל הם לא באמת היו שייכים לנו. כי אילו היו שייכים לנו, היו נשארים עמנו; אבל הליכתם הראתה שאף אחד מהם לא שייך לנו (יוחנן א' ב':19).

אחת ההוכחות לישועה היא התמדה, או הישארות מתמשכת במשיח. הנושעים ימשיכו בהליכתם עם המשיח (ראה התגלות ב':26). כלומר, הם ישכנו או יישארו בו. אלוהים ישלים את עבודתו בהם (פיליפים א':6), והם יפיקו פירות רבים לכבוד אלוהים (יוחנן ט'ו:5). אלו הנושרים, מפנים את גבם למשיח או לא מצליחים לעמוד, פשוט מראים את חוסר האמונה המצילה שלהם. קיום זה לא מה שמציל אותנו, אבל זה אחד מסימני הישועה.

הוכחות של הישארות במשיח (כלומר, הוכחות לכך שאדם נושע באמת ולא רק מעמיד פנים) כוללות ציות לפקודות המשיח (יוחנן 15:10; יוחנן א' 3:24); בעקבות הדוגמה של ישוע (יוחנן א' ב':6); חיים חופשיים מחטא רגיל (יוחנן א' ג':6); והמודעות לנוכחות אלוהית בתוך חייו של האדם (יוחנן א' ד':13).

Top