מה זה אומר שבבל הגדולה נפלה (התגלות י'ח:2)?

תשובה



חוקרים בעלי מוניטין דנו על זהותה של בבל הגדולה בהתגלות י'ז-י'ח. יש שיציעו שבבל הגדולה היא רמז פיגורטיבי למעצמות הגדולות של רומא העתיקה. דעה זו מוחזקת במידה רבה על ידי מי שמחזיקים במערכת האסכטולוגית המכונה פרטריזם (וצורותיה השונות). אחרים יטענו זאת בבל הגדולה משמש כדמות דיבור לגבי אומות רעות באופן כללי. תיאולוגים הגיעו גם למסקנה שבבל הגדולה היא בדיוק זאת, בבל שהתחדשה ונבנית מחדש. הפרשנות העתידנית של ההתגלות רואה בבבל הגדולה מערכת עולמית רעה, המבוססת בבבל (אולי מסמלת את רומא) ונשלטת על ידי האנטיכריסט, במהלך הימים האחרונים לפני שובו של ישוע. המאמר שלנו יעקוב אחר הפרשנות העתידנית.

האזכור הראשון של בבל במקרא היה כמקום של מרד באלוהים (בראשית יא). האומה העתיקה של בבל הייתה מעצמה שלטת לאורך המאות המאוחרות של הברית הישנה. בבל הייתה העם שאלוהים נהג לשפוט את ישראל, שלח אותם לגלות החל משנת 605 לפנה'ס והרס את בית המקדש בשנת 586 לפנה'ס. בבל הייתה ללא ספק הממלכה הראשונה שהייתה לה השפעה גלובלית. גם לאחר נפילתה בערך בשנת 539 לפנה'ס, בבל המשיכה להיראות כמקום של רוע (ראה זכריה ה':5-11).



חלק מהקושי בזיהוי בבל הגדולה בהתגלות 17-18 הוא נוכחות המסתורין בהתגלות 17:5. מִסתוֹרִין , או מסתורין ביוונית, מצביע על אמת שלא ידועה קודם לכן, אך בקרוב תתגלה. מונח זה משמש את פאולוס באפסים 3:3 כשהוא דן ביחסים בין הגויים ליהודים בתוך הכנסייה. בהתגלות י'ז, בבל הגדולה נחשבת לתעלומה, מטבע הדברים מקשה על זיהויה.



המלאך המדבר עם יוחנן מזהה את בבל הגדולה כעיר הגדולה השולטת על מלכי הארץ (התגלות י'ז:18). המלאך גם מספק פרטים מסוימים על האירועים שהובילו לנפילת בבל הגדולה (התגלות י'ז:1–5). בסיומו של חזון זה, יוחנן עומד בפליאה גדולה, מבולבל באשר למשמעות החזון (התגלות יז:6). בחן, המלאך מספק פרשנות של החזון והאירועים שהוא מספר (התגלות י'ז:7–18).

החזון מתאר אישה, או זונה, היושבת על חיה ארגמנית מכוסה בשמות חילול השם. האישה היא לא מוסרית ומושחתת, מובילה אחרים באותה דרך של שחיתות. האישה הזו לבושה בלבוש יקר ומשובח, ולבהמה עליה היא רוכבת יש שבעה ראשים ועשר קרניים. על מצחה של האישה נמצאת זהותה, בבל הגדולה, אם הזנות ותועבות האדמה (התגלות יז:5).



מחזונו של יוחנן, אנו מסיקים מספר מסקנות לגבי בבל הגדולה:

• לבבל באחרית הימים תהיה השפעה על כל העמים, ההמונים, העמים והשפות (התגלות י'ז:15).

• בבל הגדולה תקדם כפירה דתית, המעידה על קשריה עם חילול השם (התגלות יז:3) ותיאורה כזונה (ראה תהילים 106:39; ויקרא יז:7; שופטים ב:17).

• בבל תהרוג את חסידיו האמיתיים של אלוהים: האישה שיכורה מדם העם הקדוש של אלוהים, מדמם של אלה שהעידו על ישוע (התגלות י'ז:6; השוואה י'ח:24).

• בבל באחרית הימים תהיה שוב מקום של מותרות, עושר ושפע (התגלות י'ח:7, 11–17).

• בבל הגדולה תהיה מרכז של סחר עולמי (התגלות י'ח:19, 23).

• בבל תוביל אנשים שולל באופן פעיל אל השחיתות (התגלות י'ח:23; י'ט:2).

• בבל הגדולה תהיה קשורה לפדרציה של עשרה מלכים, בתוספת החיה (התגלות י'ז:12; ראה י'ג:4).

• סוף הימים בבל תשגשג לזמן מה, אבל אז החיה ועשרת המלכים יסיקו שאין עוד צורך במערכת פיננסית, דתית ופוליטית כזו. הם ימשיכו להיפטר ממנו: הם יביאו אותה לאבדון וישאירו אותה עירומה; יאכלו את בשרה וישרפו אותה באש (התגלות יז:16).

• נפילת בבל הגדולה היא תוצאה של משפטו של אלוהים כשהוא פועל באמצעות עשרת המלכים כדי להגשים את רצונו (התגלות יז:17).

בסופו של דבר יפנו נגדה הממלכות שבבל הגדולה סמכה עליהן, ובידן נחרבת בבל. החיה והמלכים השולטים עמו ינהלו מלחמה נגד ישוע המשיח. הם יפסידו, כמובן, שכן ישוע הוא אדון האדונים ומלך המלכים (התגלות י'ז:14). בהתגלות י'ח:2, מלאך יורד ארצה ומבשר את הבשורה הגדולה על ניצחונו של ישוע על בבל הגדולה. כל השמים שמחים (התגלות 19:1–3).

באחרית הימים, המרד של העולם באלוהים יעלה לגובה קדחת. השיטה של ​​האנטיכריסט תתאפיין בחומרנות משתוללת, אהבת כסף, עבודת אלילים שערורייתית, חילול קודש דתי ואלימות כלפי נוצרים. אבל זמנו יהיה קצר. בתום הצרה, ישוע מנצח. בבל הגדולה מושמדת, והאנטיכריסט מושלך בחיים לאגם הלוהט של גופרית בוערת (התגלות י'ט:20). ישוע לבדו הוא אדון האדונים הכל יכול ומלך המלכים.

Top