מה זה אומר שהקרב הוא של ה' (שמואל א' יז:47)?

תשובה



כאשר דוד העלה את הטענה, הקרב הוא של יהוה בשמואל א' יז:47, סביר להניח שהוא חשב על קטעים כמו דברים כ':1. בתוך ספר דברים, ה' נותן את התורה לעמו ישראל באמצעות משה. חוק זה היה חלק מיחסי ברית שסיפקו לישראל דרך לחיות לפני אלוהים קדוש, תוך התייחסות אליו בציות. זה כלל כללי חיים ונושאים מכוסים כמו לוחמה, שנמצאו בספר דברים 20.

דברים כ' מתחילים עם עיקרון יסוד למלחמה - האל שהציל את ישראל מאחת האומות החזקות בעולם הידוע, מצרים, היה איתם. הוא היה מקור כוחם, וכשם שהציל בנס את ישראל מידי מצרים, הוא יכול והיה ממשיך להצילם מידי יריביהם.



שמואל ראשון י'ז:31–58 הוא סיפורם של דוד וגוליית. יריביהם של ישראל היו הפלשתים (שמואל א' יז:1–3) וליתר דיוק, גוליית (שמואל א' יז:4). גוליית היה ענק, בגובה של כ-9 מטרים וחגור במלואו בשריון (שמואל א' יז:4–7). גוליית הופיע בפני צבא ישראל ואתגר אותם לדו-קרב אחד על אחד שיביא לתבוסה של כל צבא היריב המפסיד. אתגר זה הביא לפחד לעם ישראל (שמואל א' יז, יא) - כולם מלבד דוד.



דוד היה רועה צאן, הצעיר במשפחתו ולא השתתף בקרב. דוד היה נוכח רק בשדה הקרב כי הוא העביר אוכל לשלושת אחיו הגדולים. כשהגיע, דוד הבין מה מתרחש - ישראל עמדה בפחד מצבא יריב. בהכרה זו, שואל דוד את השאלה הנכונה, מיהו הפלשתי הערל שעליו להתריס נגד צבאות אלוהים חיים? (שמואל א' יז:26). דוד מתנדב להיות זה שיילחם בגוליית - רועה צאן צעיר מול לוחם ענק.

מטבע הדברים, עם ישראל היה עמיד, כולל שאול המלך (שמואל א' יז:33). אם דוד היה מפסיד בקרב, כל ישראל יהפכו לעבדי הפלשתים. דוד טוען את המקרה שלו, ומתייחס להצלחתו להילחם באריה ובדוב כאחד. באופן משמעותי, דוד אינו מזכיר את כוחו שלו נגד החיות הללו, אלא מצביע על כוחו של אלוהים שיביא לכך שגוליית יהיה כמו האריה והדוב - כלומר מובסים. מכיוון שגוליית התנגד לצבא האל, אלוהים יביס אותו, ודוד יצליח בקרב.



מעניין לציין שבשמואל א' יז:43, גוליית מקלל את דוד באלוהיו. בעברית, המשמעות של הפועל לקלל היא בגבעול הפייל, מה שהופך אותו לדקלרטיבי. שורש המילה מצביע על מצב של חסר חשיבות. גוליית הכריז שדוד היה חסר חשיבות בגלל קומתו וגילו.

תגובתו של דוד להצהרה זו נמצאת בשמואל א' יז:45–47. דוד מכריז שמקור כוחו הוא אלוהי ישראל. דוד משתמש בביטוי המתורגם כשם ה'. ביטוי זה יכול לדבר בפשטות על שמו הפורמלי של אדם (כלומר, אלוהים). עם זאת, הוא נושא לעתים קרובות את הרעיון של המקור, ההוויה והכוח של האדון. נראה שזו הדרך שבה דוד מנצל אותה.

כאשר דוד אומר, כי הקרב הוא של ה' בשמואל א' יז:47, הוא שואב מהבטחות המצויות במסגרת תורת משה רבנו (דברים כ', א') וטוען שאלוהים הוא מקור הכוח שקובע את תוצאות הקרב. - שדיוויד מאמין שהוא ניצחון עבור עצמו. כפי שמתעד שמואל, דוד צודק (שמואל א' יז:50). אלוהים השתמש בחלשים פיזית במשפחתו של ג'סי כדי להציג את כוחו בפני העולם. אלוהים שומר על דפוס זה של ניצול החלשים כדי לבייש את החזקים בעולם, להפגין את כוחו ולהביא לעצמו תהילה (1 לקורינתים א':27).

Top