מה זה אומר שהנוצרים מאומצים על ידי אלוהים?

תשובה



לאמץ מישהו זה להפוך אותו לבן או בת חוקיים. אימוץ הוא אחת המטאפורות המשמשות בתנ'ך כדי להסביר כיצד נוצרים מובאים למשפחת אלוהים. ישוע בא כדי שנוכל לקבל אימוץ לבנו (גלטים ד':5), והוא הצליח: קיבלת את רוחו של אלוהים כשהוא אימץ אותך כילדים שלו (רומים ח':15, NLT).

התנ'ך משתמש גם במטאפורה של להיוולד מחדש למשפחתו של אלוהים (יוחנן ג':3), שנראה שהיא עומדת בסתירה למושג האימוץ מכיוון שבדרך כלל, אדם נולד למשפחה או מאומץ, לא שניהם. עם זאת, אל לנו לעשות יותר מדי מההבדל, מכיוון ששני המושגים הללו הם מטפורות ואסור לשחק אחד נגד השני.



אימוץ לא היה נפוץ בעולם היהודי. מעמדו של אדם התבסס על לידתו. זו הסיבה שאם אדם מת, אחיו היה אמור להתחתן עם האלמנה. הבן הראשון שייוולד מהנישואים החדשים ייחשב כחוק כבנו של האח המת כדי שהקו המשפחתי שלו יימשך. מעולם לא עלתה מחשבה על כך שהאלמנה תאמץ בן כדי להמשיך את שם המשפחה. ביוחנן 3, ישוע מדבר עם נקדימון, מנהיג יהודי, והוא משתמש בתפיסה היהודית של להיוולד מחדש (או להיוולד מלמעלה) כדי להסביר כיצד מביאים אדם למשפחתו של אלוהים.



בעולם הרומי, אימוץ היה מנהג משמעותי ונפוץ. כיום, אנו יכולים לכתוב צוואה ולהשאיר את העושר והרכוש שלנו לכל מי שנרצה, זכר או נקבה. בעולם הרומי, למעט יוצאים מן הכלל, אדם נאלץ להעביר את עושרו לבנו(ים). אם לא היו לאדם בנים או אם הוא חש שבניו אינם מסוגלים לנהל את עושרו או שאינם ראויים לו, הוא יצטרך לאמץ מישהו שיעשה בן ראוי. אימוצים אלו לא היו אימוץ תינוקות כמקובל היום. בנים מבוגרים וגברים בוגרים אומצו בדרך כלל. במקרים מסוימים, המאומץ עשוי אפילו להיות מבוגר יותר מהגבר שאימץ אותו. כאשר האימוץ היה מאושר כחוק, יבוטלו כל חובותיו של המאומץ והוא יקבל שם חדש. הוא יהיה הבן החוקי של אביו המאמץ וזכאי לכל הזכויות וההטבות של בן. אב יכול להתכחש לבנו שנולד טבעי, אבל אימוץ היה בלתי הפיך.

בספר בן חור: סיפור המשיח ובסרט בכיכובו של שרלטון הסטון, אנו רואים תיאור חי של האימוץ הרומי. בסרט, יהודה בן חור (יהודי) נכלא על ספינת גלילי רומית כחותר. כשהספינה שוקעת בקרב, יהודה נמלט ומציל את חייו של מפקד רומי, אריוס. בנו היחיד של אריוס נהרג, ובסופו של דבר הוא מאמץ את יהודה, שזוכה לחנינה על פשעיו כביכול. הוא גם מקבל שם חדש, אריוס הצעיר, ויש לו את כל זכויות הירושה. בסצנה שבה מוכרז האימוץ, אריוס מוריד את טבעת החותם של אבותיו ונותן אותה לאריוס הצעיר. אריוס הצעיר אומר שהוא קיבל חיים חדשים, בית חדש, אבא חדש.



פאולוס, כותב לקהל הרומי, משתמש במטאפורה של אימוץ, שאותה קהל רומי היה מבין. גלטים 4:3–7 אומר, כך גם כשהיינו ילדים, היינו משועבדים תחת העקרונות הבסיסיים של העולם. אבל כשהגיע הזמן במלואו, שלח אלוהים את בנו, שנולד מאישה, שנולד תחת התורה, לגאול את אלה שתחת התורה, כדי שנקבל את אימוצנו לבנים. ומכיוון שאתם בנים, שלח אלוהים את רוח בנו אל לבנו, וצעק, 'אבבא, אבא!' אז אתה כבר לא עבד, אלא בן; וכיון שאתה בן, אתה גם יורש דרך ה'. בקטע הזה נוצרים נולדים משועבדים, אבל ישוע קונה אותם מעבדות והם מאומצים על ידי האב וניתן להם הרוח, אז עכשיו הם יורשים.

כאשר אנו מגיעים לאמונה במשיח, חובותינו מתבטלים, ניתן לנו שם חדש וניתנות לנו כל הזכויות שיש ליורשי אלוהים. הבדל אחד מהאימוץ הרומי הוא שהנוצרים אינם מאומצים כי אלוהים חושב שהם יעשו יורשים ראויים. אלוהים מאמץ אנשים שאינם ראויים לחלוטין, כי הוא מאמץ על בסיס חסדו.

אז, נוצרים נולדו למשפחתו של אלוהים (באמצעות מטפורה יהודית) ואומצו למשפחתו של אלוהים (באמצעות מטפורה רומית). התוצאה הסופית זהה; הנוצרים הם לנצח חלק ממשפחתו של אלוהים.

Top