מה זה אומר שאלוהים הוא אש אוכלת?

תשובה



אלוהים מזוהה לראשונה כאש אוכלת בדברים ד':24 ו-9:3. הכותב לעברים חוזר ומדגיש, ומזהיר את העברים לעבוד את ה' ביראת כבוד וביראה לאלוהינו היא אש אוכלת. אין שום דבר מסתורי במילים בעברית וביוונית שתורגמו ככלות אש. הם מתכוונים בדיוק לזה - אש שמכלה או הורסת לחלוטין. כיצד, אם כן, יכול אלוהים אוהב ורחום להיות גם אש אוכלת המשמידה כליל?



בשני הקטעים בספר דברים שבהם אלוהים נקרא אש אוכלת, משה מדבר ראשון כדי להזהיר את בני ישראל מפני עבודת אלילים (דברים ד, כ'ג-כ'ה) כי אלוהים הוא אל קנאי ולא יחלוק את כבודו עם אלילים חסרי ערך. עבודת האלילים מעוררת בו כעס צדיק אשר מוצדק כאשר קדושתו אינה מכבדת. בספר דברים ט, ג', משה חוזר ומתייחס לאלוהים כאל אש אוכלת (או אוכלת) אשר תלך לפני בני ישראל אל הארץ המובטחת, משמיד ומכניע את אויביהם לפניהם. כאן שוב אנו רואים את זעמו של אלוהים על המתנגדים לו, מתואר כאש המכלה והורסת כל דבר בדרכו.





ישנם מספר מקרים שבהם זעמו, משפטו, קדושתו או כוחו של אלוהים מוצגים באש משמיים. בניו של אהרון אביהוא ונדב הושמדו בשריפה כשהקריבו קורבן חול, אש מוזרה, במשכן, סימן להתעלמותם מקדושת ה' המוחלטת והצורך לכבד אותו ביראה חגיגית וקדושה. העימות בין אליהו ונביאי הבעל בהר הכרמל הוא דוגמה נוספת לכילת אש מאלוהים. נביאי הבעל קראו לאלוהיהם כל היום להמטיר אש מן השמים ללא הועיל. ואז בנה אליהו מזבח אבנים, חפר סביבו תעלה, הניח את הקורבן על ראש העץ וקרא לשפוך מים על קורבנו שלוש פעמים. אליהו קרא לאלוהים, ואלוהים שלח אש מהשמים, מכלה לחלוטין את הקורבן, העצים והאבנים וליקק את המים בתעלה. אז התהפך כעסו על נביאי השקר, וכולם נהרגו. כאשר מנבא את חורבן האשורים, שהתנגדו לאל האמיתי והחי ונלחם נגד עמו, ישעיהו מתייחס ללשונו של ה' כאל אש אוכלת וזרועו יורדת בכעס משתולל ואש אוכלת (ישעיהו 30:27- 30).



קדושת אלוהים היא הסיבה להיותו אש אוכלת, והיא שורפת כל דבר לא קדוש. קדושת אלוהים היא אותו חלק בטבעו המפריד בינו ובין האדם החוטא ביותר. חסרי האל, כותב ישעיהו, רועדים לפניו: מי מאתנו יכול לשכון עם האש המאכלת? מי מאיתנו יכול לשכון עם שרפת נצח?' ישעיהו עונה על כך באומרו שרק צדיקים יכולים לעמוד באש האכלה של זעמו של אלוהים על החטא, כי החטא הוא עבירה על קדושת ה'. אבל ישעיהו גם מבטיח לנו ששום כמות של צדקתנו שלנו אינה מספיקה (ישעיהו 64:6).



למרבה המזל, אלוהים סיפק את הצדקה הדרושה לנו בכך ששלח את ישוע המשיח למות על הצלב עבור חטאי כל מי שיאמין בו אי פעם. במעשה האחד הזה, המשיח ממתן את זעמו של אלוהים, ומחליף את צדקתו המושלמת בחטאנו. אלוהים עשה את מי שלא היה לו חטא להיות חטא עבורנו, כדי שנהפוך בו לצדקת אלוהים (ב' לקורינתים ה':21). כל זעמו של אלוהים נשפך על ישוע, כדי שאלו ששייכים לו לא יצטרכו לסבול את אותו גורל כמו האשורים. זה דבר מפחיד ליפול בידיו של אלוהים חיים (עברים י':31), אבל איננו צריכים לחשוש מהאש המאכלת של זעמו של אלוהים אם אנו מכוסים בדם המטהר של המשיח.