מה זה אומר שאלוהים מכיר את לבך (לוקס טז:15)?

תשובה



כאשר ישוע אמר, אלוהים יודע את ליבך בלוקס טז:15, הוא דיבר אל הפרושים - אנשים שחיו חיים כפולים. כלפי חוץ הם ביקשו את אישור הציבור. הם הקפידו להקפיד על כל הכללים הדתיים ועבדו קשה כדי להרשים אנשים כדי שהם ייראו כאלוקים וחכמים. אבל אלוהים ידע את ליבם. הוא ראה מבעד לתצוגות המזויפות והחסודות שלהם אל מה שהיה בפנים.

לוקס כינה את הפרושים הללו אוהבי כסף (לוקס טז:14), וישוע אמר להם: אתם אוהבים להופיע צדיקים בציבור, אבל אלוהים יודע את לבכם. מה שהעולם הזה מכבד הוא מתועב בעיני אלוהים (לוקס טז:15, NLT). ישוע בדיוק סיים ללמד על עושר ורכוש (לוקס טז:1–13). באמצעות משל, הוא הראה שחסידי מלכות אמיתיים מצייתים לאלוהים ולדברו במקום לתת כבוד לדברים שהעולם מעריך כמו כסף ומעמד. הוא סגר באזהרה נוקבת זו בפני אנשים שמנסים לחיות חיים כפולים: אף אחד לא יכול לשרת שני אדונים. או שתשנא את האחד ותאהב את השני, או שתהיה מסור לאחד ותתעב את השני. אינך יכול לשרת גם את אלוהים וגם כסף (לוקס טז:13).



אלוהים ידע שבלב הפרושים הם משרתים כסף. הם היו נדיבים בכספם רק בהזדמנויות פומביות כאשר אחרים יכלו לראות אותם נותנים. למרות הלהט הדתי הקפדני שלהם, הם טיפחו ערכים חסרי אלוהים בדיוק כמו ההמון העולמי הלא מאמין. הם אפילו טענו שהעושר שלהם הוא גמול אלוהים עבור חייהם הצדיקים (לוקס י'ח:9-11). אבל ישוע ביקר בחריפות את גילויי האדיקות החיצוניים שלהם: היזהר לא לממש את צדקתך מול אחרים כדי שיראו אותם. אם תעשה זאת, לא יהיה לך שכר מאביך שבשמים. לכן כאשר אתה נותן לנזקקים, אל תכריז על כך בשופרות, כפי שעושים הצבועים בבתי הכנסת וברחובות, כדי שיכבדו אחרים. באמת אני אומר לכם, הם קיבלו את שכרם במלואו. אבל כאשר אתה נותן לנזקקים, אל תדע יד שמאלך מה עושה ידך, כדי שתהיה נתינתך בסתר. ואז אביך, הרואה את הנעשה בסתר, יגמול לך (מתי ו':1–4; ראה גם מתי כ'ג:5).



אלוהים קרא למנהיגים הדתיים הללו על תאוות הבצע, הפינוק העצמי והצביעות שלהם: אוי לכם, מורי התורה והפרושים, צבועים! אתה מנקה את החלק החיצוני של הספל והכלי, אבל בפנים הם מלאים בחמדנות ופינוק עצמי. פרושים עיוור! תחילה נקו את החלק הפנימי של הספל והכלי, ואז גם החלק החיצוני יהיה נקי. . . . אתם כמו קברים מסוידים, שנראים יפה מבחוץ אבל מבפנים מלאים בעצמות המתים וכל דבר טמא (מתי כג:25–27).

הפרושים הוכיחו שהמראית עין יכולה להטעות. המעשים שלהם לא היו עולים בקנה אחד עם מי שהם באמת היו בליבם. בתנ'ך, הלב מתייחס לחייו המוסריים והרוחניים הפנימיים של האדם.



האתגר של ישוע למנהיגים צבועים אלה זהה לחסידיו כיום. עלינו להיזהר שלא פשוט לכבד את יהוה בשפתינו בזמן שאנו חיים כמו העולם כי ליבנו רחוק ממנו (מתי ט”ו:8; ישעיהו כ”ט:13). עלינו להתמקד בניקוי פנים הבתים הרוחניים שלנו, בהתמודדות עם עמדותינו החטאות ומניעים מוטעים. אם האדם הפנימי צדיק, האוצר הטוב של לבו מייצר טוב (לוקס ו:45, ESV). האוצר הפנימי של צדק יזרום החוצה כדי לייצר גם קדושה חיצונית. האופי המוסרי והרוחני שלנו יתגלה באופן אוטומטי מבחוץ.

אלוהים יודע את ליבך הוא מושג שנראה בכל התנ'ך. הנביא ירמיהו הכריז כי ה' בוחן את הצדיקים ורואה את הלב ואת הנפש (ירמיהו כ' 12, ESV). ה' שוקל את הלב, אומר משלי כא:2. כשהגיע זמנו של שמואל למשוח מלך חדש, הביט ה' אל הלב ממראהו החיצוני כדי לבחור: אבל ה' אמר לשמואל: 'אל תתחשב במראהו ובגובהו. . . . יהוה אינו מסתכל על הדברים שאנשים מסתכלים עליהם. אנשים מסתכלים על המראה החיצוני, אבל יהוה מסתכל על הלב' (שמואל א' טז:7). כאשר העביר דוד המלך את המעטפת לבנו שלמה, התפלל, ואתה בני שלמה, הכרת את אלוהי אביך, ועבד אותו במסירות נפש ובנפש חפצה, כי ה' חוקר כל לב ומבין כל רצון. וכל מחשבה (דברי הימים א, כ'ח, ט).

אלוהים רואה מה נעשה בסתר. עיניו משתרעות על פני כדור הארץ כדי לחזק את אלה שליבם מחויב לו במלואו (דברי הימים ב' טז:9). הוא יודע את המניעים מאחורי כל פעולה כי הוא מכיר כל לב אנושי (מלכים א 8:39; מעשי השליחים א 24; 15:8). מכיוון שאלוהים מכיר את ליבנו, עלינו לחיות תמיד כדי לרצות אותו לבד ולא לדאוג להרשים אנשים.

Top