מה זה אומר שהקנאות לביתך תכלה אותי ביוחנן ב':17?

תשובה



קנאת ההצהרה לביתך מכלה אותי מצויה במקור בתהילים:

כי אני סובל בוז למענך,


ובושה מכסה את פני.
אני זר למשפחה שלי,
זר לילדי אמי;


כי הקנאות לביתך מכלה אותי,
ועלבונות המעליבים אותך נופלים עלי.
כשאני בוכה וצום,


עלי לסבול בוז;
כשאני לבשתי שק,
אנשים עושים ממני ספורט.
היושבים בשער לועגים לי,
ואני שיר השיכורים (תהלים ל'ט, ז-יב).

זהו מזמור לדוד. איננו יודעים איזה מאורע או סדרת אירועים גרמו לו לכתוב את תהילים ק'ט, ואינו יודעים אם זה היה לפני או אחרי שנמלך, אבל נראה שהקדשתו לאלוהים גרמה לאנשים אחרים לבזות, לנדות, ללעוג, להעליב, ולדחות אותו. כמו בהרבה תהילים לדוד, אפשר להחיל את זה גם על בן דוד.

התיאור של הצריכה של קנאות לבית אלוהים מיושם על ישוע ביוחנן 2. ישוע זה עתה הוכיח את עצמו כקנאי מאוד לבית (או למקדש) של האדון. הוא טיהר את המקדש מהאנשים הרשעים שסחטו ורמאו מתפללים: כשהגיע כמעט הזמן לחג הפסח היהודי, עלה ישוע לירושלים. בחצרות המקדש הוא מצא אנשים מוכרים בקר, צאן ויונים, ואחרים יושבים ליד שולחנות ומחליפים כסף. וַיַּעֲשֶׂה שׁוֹט מִכְּבָלִים, וְהוֹסִיף אֶת-כֹּל מִחֲצֵרוֹת הַמִּקְדָּשׁ, צאן ובקר; הוא פיזר את המטבעות של חלפני הכספים והפך את שולחנותיהם. לאלו שמכרו יונים הוא אמר, 'תוציאו את אלה מכאן! הפסיקו להפוך את בית אבי לשוק!’ (יוחנן ב’:13–16). כשראו את מעשיו של ישוע בבית המקדש, זכרו תלמידיו שכתוב: 'הקנאות לביתך תכלה אותי' (פסוק 17).

בהחלט ייתכן שאחרים חשו אי נוחות לגבי המתרחש בבית המקדש. עם זאת, ישו היה היחיד ברשומות שבאמת עשה משהו בנידון. במקרה זה, לצריכה של להט עשויה להיות קצת משמעות כפולה. לא זו בלבד שהקנאות של ישוע כילתה בכך שהיא גרמה לו לנקוט בפעולה קיצונית, אלא שהיא הובילה אותו למסלול התנגשות עם ההנהגה היהודית שבסופו של דבר הסתיימה במסירתם לפילטוס לצליבה.

כותבי הברית החדשה רואים הקבלות רבות בין ישוע לדוד. מעשיו הקנאים של ישוע נדחו על ידי בני ארצו. דוד גם נדחה, בוז ולעג בגלל קנאותו לאלוהים. זוהי פשוט עוד שורה של עדות לכך שישוע הוא באמת היורש החוקי של דוד - בנו הגדול של דוד. באופן דומה, אלה ההולכים בצעדיו של ישוע עלולים להתמודד כעת עם אותו סוג של דחייה אם יתברר שהם קנאים לדברים של אלוהים.

Top