מהו טיפול אדלריאני (או פסיכולוגיה אינדיבידואלית), והאם הוא מקראי?

תשובה



פסיכולוגיית הפופ פלשה לתוכניות הטלוויזיה ולטורי העצות שלנו והיא משגשגת בתעשיית העזרה העצמית. ייעוץ או פסיכותרפיה נפוצים יותר ויותר בחברה ולכאורה מקובלים היטב. התגובה הנוצרית לפסיכולוגיה החילונית היא זהירה, ומסיבה טובה. חלק מהפסיכולוגיה החילונית לא מצליחה לקיים - או אפילו לסבול - עקרונות מקראיים. עם זאת, פסיכולוגיה היא תחום מגוון המציע תיאוריות וצורות טיפול מרובות, שחלקן אינן בלתי מקראיות בעליל. להלן סקירה קצרה של הטיפול האדלריאני, המכונה גם פסיכולוגיה אינדיבידואלית.

הסבר על הטיפול האדלריאני


הטיפול האדלריאני, על שם מייסדו, אלפרד אדלר, הוא בתחום הפסיכודינמי של הטיפול. אדלר היה עמיתו של פרויד במשך כמה שנים, אך דרכיהם התפצלו, ואדלר פיתח גישה שונה לטיפול. הטיפול האדלריאני מניח שבני אדם הם בעלי מוטיבציה חברתית וכי התנהגותם מכוונת ומכוונת למטרה. אדלר האמין שרגשי נחיתות מניעים לעתים קרובות אנשים לשאוף להצלחה, והוא הדגיש את המודע על הלא מודע. הטיפול האדלריאני מאשר גבולות ביולוגיים וסביבתיים לבחירה, אך הוא אינו דטרמיניסטי. הטיפול האדלריאני מכיר בחשיבותם של גורמים פנימיים, כגון תפיסת מציאות, ערכים, אמונות ומטרות. יש לו תפיסה הוליסטית של אנשים, תוך התחשבות הן בהשפעת החברה על הלקוח והן בהשפעת הלקוח על החברה.

אדלר קבע שלאנשים יש אידיאל עצמי מנחה - במהותו, דימוי של שלמות שאליו הם שואפים - והוא ביקש להבין את התנהגותו של אדם באמצעות הכרת מטרותיו. אדלר קבע שאורח החיים של האדם (הדרך בה הוא או היא נעים לעבר האידיאל העצמי) נוצר בעיקר בגיל צעיר אך מושפע מאירועים מאוחרים יותר. סדר הלידה נתפס כרלוונטי לאורח החיים. מי אנחנו תלוי יותר בפרשנות שלנו לחוויה מאשר בחוויות עצמן. לכן, זיהוי ומסגור מחדש של תפיסות לקויות הוא חלק חשוב בטיפול האדלריאני.



אדלר הדגיש עניין חברתי ותחושה קהילתית - איך אדם מקיים אינטראקציה עם העולם על בסיס מודעות לקהילה האנושית הגדולה יותר. בעיני אדלר, עניין חברתי הוא סימן לבריאות נפשית. כאשר אנשים מרגישים מחוברים לאחרים ועוסקים באופן פעיל בפעילות בריאה ומשותפת, תחושת הנחיתות שלהם פוחתת.



אדלר דיבר גם על משימות חיים: חברות (חברתית), אינטימיות (אהבה-נישואין) ותרומה חברתית (תעסוקתית). כל אחת מהמשימות הללו דורשת יכולת של חברות, ערך עצמי ושיתוף פעולה.

הטיפול האדלריאני מתחיל בחקירת אורח החיים של הלקוח וזיהוי תפיסות מוטעות ומטרות מוטעות. לאחר מכן, הלקוחות מקבלים חינוך מחדש בתקווה שתהיה להם תחושת שייכות מוגברת ורמה גבוהה יותר של עניין חברתי. בקיצור, מטפל אדלריאן מעודד מודעות עצמית, מאתגר תפיסות מזיקות ומזהיר את הלקוח לפעול כדי לעמוד במשימות חייו ולעסוק בפעילויות חברתיות. יועצים מלמדים, מדריכים ומעודדים.

פירוש המקרא על הטיפול האדלריאני
רבים מהמושגים של אדלר תואמים את התנ'ך. בני האדם נבראו למען קהילה ולעבודה (בראשית ב':15, 18). התנ'ך מלא זה בזה בפקודות ובפסוקים הנוגעים לתכלית החיים. נאמר לנו גם להשתנות על ידי חידוש המוח [שלנו] (רומים י'ב:2) ולקחת את מחשבותינו בשבי (לקורינתיים השניים י':5). המודעות של אדלר לנזק של קוגניציה פגומה דומה למודעות של נוצרי לאופי ההרסני של שקרי האויב. אזהרות מפני מורי שקר ועידוד להישאר עם האמת יש בשפע בברית החדשה (לדוגמה, יוחנן י'ד:26; יוחנן ט'ו:5; האפסיים ד' 14-25; יוחנן א' ד':1; ו-1 טימותיאוס ד':16) . ליהודים שהאמינו בו, אמר ישוע, 'אם אתם מחזיקים בתורתי, אתם באמת תלמידיי. אז תדע את האמת, והאמת תשחרר אותך' (יוחנן ח':31-32). ברור שהאמת חיונית לתחושת החופש והרווחה שלנו.

תפיסת החופש המוגבלת של אדלר היא גם מקראית. התנ'ך מדבר על היכולת שלנו לעשות בחירות ומאשר אחריות אישית. עם זאת, חירותנו מוגבלת בכך שאנו עבדים לטבע החוטא מלבד הישועה במשיח (רומים ו':16-18; ז':15-25).

הטיפול האדלריאני מתמקד במסגור מחדש של אירועים וחינוך מחדש של לקוחות. גם התנ'ך מציע לנו נקודת מבט שונה על חוויות החיים. אנו יודעים שאלוהים פועל לטובת אלה שאוהבים אותו (רומים ח':28) ושהתהילה הקרובה תגבר בהרבה על הקושי הנוכחי (השני לקורינתים ד':17). שני המושגים הללו עוזרים לתת לנו פרשנות שונה - ובאופן כללי יותר קבלה - של הנסיבות שלנו. עם זאת, נוצרים אינם רק חונכים מחדש; הם נעשים חדשים (לקורינתים ב':17).

יש חשש שהטיפול האדלריאני רואה לפעמים את אלוהים כהשלכה של האני האידיאלי שלנו ולא כקיים בפועל. כמו כן, אין הגדרה מוצקה בתיאוריה האדלריאנית לגבי מה מהווה עניין חברתי טוב או אידיאל עצמי מנחה טוב. הטיפול הוא, אם כן, סובייקטיבי, ותלוי הרבה בתפיסת העולם של היועץ.

התחום העיקרי בו הטיפול האדלריאני מחטיא את המטרה הוא השקפתו על רגשי נחיתות. תחושת הנחיתות שלנו אינה נובעת מחוסר חתירה או נטועה בייאוש; זה קשור למות בחטאינו. שיפור עצמי לא מגיע דרך מיסגור מחדש של המחשבות שלנו או עיסוק רב יותר בחברה. עידוד של מטפל לא יפתור את הבעיות בחיינו. במקום זאת, באמצעות עבודת הגאולה של המשיח אנו נעשים חיים וחדשים. כאשר אנו יודעים את האמת, אנו מתחילים לחלץ את השקרים של האויב ולהשיג את נקודת המבט של אלוהים (הראשונה לקורינתים ב':16). במשיח אנו מתמידים ופועלים בדרכים המפארות את אלוהים (פיליפים ד':13). כחלק מגופו של ישו, יש לנו תחושת שייכות (אפסים ד':15-16). אנו מתקבלים באהובה (אפסים א' ו', נק'ח), וכאשר אנו יודעים שאלוהים אוהב אותנו, נוכל לאהוב אותו ואת אחרים בתמורה.

שימו לב שחלק גדול מהמידע הזה הותאם מ פסיכותרפיות מודרניות: הערכה נוצרית מקיפה מאת סטנטון ג'ונס וריצ'רד בוטמן ו תיאוריה ופרקטיקה של ייעוץ ופסיכותרפיה מאת ג'רלד קורי.

Top