מהי קופסת אלבסטר?

תשובה



התנ'ך מדבר על קופסת אלבסטר בשני מקרים נפרדים שבהם היו מעורבות נשים שהביאו משחה לקופסה כדי למשוח את ישוע. המילה היוונית המתורגמת תיבת אלבסטר ב-KJV, כמו גם בקבוק, צנצנת ובקבוקון בתרגומים אחרים, היא אלבסטרון , מה שיכול להיות גם אגרטל בושם.

העובדה שכל ארבע הבשורות כוללות תיאור דומה אך לא זהה (כאשר שלושה מהקטעים מזכירים קופסת משחה בהט) הולידה מידה מסוימת של בלבול לגבי מקרים אלו. מתי 26:6–13 וממרקוס 14:3–9 מתארים את אותו אירוע, שהתרחש יומיים לפני פסח (מתי 26:2 ו-Mark 14:1) וכלל אישה אלמונית שנכנסה לביתו של שמעון המצורע. שני הקטעים מזכירים תיבת בהט, ושניהם אומרים שהאישה ללא שם משחה את ראשו של ישוע.



נראה כי יוחנן 12:1–8 מדבר על אירוע שונה, אך דומה, שהתרחש שישה ימים לפני פסח (יוחנן יב:1) בביתה של מרתה. כאן, קופסת בהט לא מוזכרת, אבל שמה של האישה שמשחה את ישו הוא: מרים, אחותה של מרתה. התקרית במתי ומארק והתקרית בג'ון התרחשו כולם בביתאניה, אבל בימים שונים. כמו כן, אומרים שמריה משחה את רגליו של ישוע, אך לא מוזכרת משחת ראשו. ישוע מגן על פעולתה של מרים מפני הביקורת על יהודה, באומרו, היא הייתה אמורה לשמור את הבושם הזה ליום קבורתי (יוחנן יב:7).



משיחה שלישית של ישוע (הראשונה, כרונולוגית), המתוארת בלוקס ז':36–50, התרחשה בביתו של שמעון הפרוש ולא בביתו של שמעון המצורע. אירוע זה התרחש בגליל, לא בביתניא, כשנה לפני הצליבה (לוקס ז':1, 11). לוקס מזכיר תיבת בהט (פסוק 37). לאישה בהזדמנות זו סלחו על חטאים רבים, אך שמה לא נמסר. כמו מרים, האישה החוטאת משחה את רגליו של ישוע בבושם. היא מגיעה אל ישוע בוכה ומגלה סגידה אוהבת למי שסלח לה על חטאיה.

קווי הדמיון חולקים לשלושת האירועים הללו גרמו לבלבול מסוים, אך ההבדלים משמעותיים מספיק כדי להצדיק לראות אותם כאירועים נפרדים. בשניים מהאירועים מזכירים כותבי הבשורה את נוכחותה של קופסת בהט.



אלבסטר הייתה אבן נפוץ בישראל. זו הייתה אבן קשה הדומה לשיש לבן והיא מכונה אחת מהאבנים היקרות ששימשו בעיטור מקדש שלמה (דברי הימים א' כ'ט:2). בשיר השירים, האדם האהוב מתואר כבעל רגליים כמו עמודי אלבסטר (ESV) או עמודי שיש (NIV, KJV). אז המיכל בו השתמשו הנשים לשאת את השמן המבושם שלהן היה עשוי מחומר לבן דמוי שיש. משחה, שמנים ובשמים נהגו לשים בכלים עשויים בהט כדי לשמור אותם טהורים ולא מקולקלים. הקופסאות נסגרו לעתים קרובות או נעשו במהירות בשעווה כדי למנוע מהבושם לברוח. אלבסטר היה חומר יפה וחזק מספיק כדי לשמור על השמן או הבושם כלוא עד למועד השימוש בו.

Top