מהי הכנסייה האנגליקנית, ובמה מאמינים האנגליקנים?

מהי הכנסייה האנגליקנית, ובמה מאמינים האנגליקנים? תשובה



שורשיה של הכנסייה האנגליקנית, או האנגלית, מגיעים עד למאה ה-2, אך הכנסייה מתחקה אחר המבנה והמעמדה הנוכחיים לתקופת שלטונו של המלך הנרי השמיני, ששלט בין השנים 1509 עד 1547. האירועים שהובילו ל- הקמת הכנסייה האנגליקנית הממלכתית הם שילוב מוזר של יריבויות כנסייתיות, פוליטיות ואישיות. הנרי עתר לאפיפיור קלמנס השביעי בבקשה לבטל את נישואיו עם קתרין מאראגון אך נדחה. כשהפרוטסטנטי תומס קרנמר הפך לארכיבישוף מקנטרברי, הנרי ראה את ההזדמנות שלו לעקוף את סמכות האפיפיור ולקבל את מבוקשו. בשנת 1531, הנרי הכריח את הכמורה האנגלית לקבל אותו כראש הכנסייה באנגליה. בשנת 1532, הנרי הכריח את הכינוס הלאומי להסכים הכניעה של הכמורה שלא יפרסמו שום שור אפיפיורי באנגליה ללא הסכמת המלך. בשנת 1534, הנרי הוביל את הפרלמנט להעביר שורה של חוקים השוללים מהכנסייה הקתולית כל סמכות באנגליה. מעשה העליונות הכריז על המלך כראש העליון של הכנסייה באנגליה, ובכך העניק להנרי את אותה סמכות חוקית על הכנסייה האנגלית שהפעיל האפיפיור על הכנסייה הקתולית.



הכנסייה האנגלית לא קבעה עצמאות מוחלטת מרומא עד לתקופת שלטונו של הנרי השמיני, והנרי עצמו ביצע מעט רפורמה אמיתית בכנסייה. הרפורמציה האנגלית האמיתית החלה בתקופת שלטונו הקצר של בנו של הנרי, אדוארד השישי, ובראשה עמד קרנמר. היו היבטים של עצמאות כנסייתית לאורך ההיסטוריה של אנגליה. הכנסייה הסקסונית, שהוקמה על ידי אוגוסטינוס הקדוש בשנת 597, הייתה תחת ניהול האפיפיור, אך לא ללא התנגדות. השבטים השונים של אנגליה מעולם לא נכנעו במלואם לכיבוש הרומי, וכאשר הלגיון הרומי נסוג, המשיכה הכנסייה הסקסונית במסלול עצמאי. בשנת 664, המלך אוסווי מנורת'ומבריה קרא לסינוד ויטבי כדי למזג את הכנסיות הסקסוניות והקלטיות תחת הכנסייה הרומית-קתולית. ההיסטוריה הארוכה של ההתנגדות האנגלית הניחה את הבסיס למעשיו של הנרי במאה השש עשרה.





הדוקטרינה של הכנסייה האנגליקנית היא שילוב מעניין של קתוליות ותיאולוגיה רפורמטית פרוטסטנטית. אמונת השליחים ואמונה של ניקנה הן הצהרות אמונה מוסמכות עבור הכנסייה האנגליקנית והן מוקרנות בדרך כלל בשירותי פולחן. מעניין לציין שהכנסייה אינה דורשת מאנשים להסכים או לקבל את כל ההצהרות של אותן אמונות, אלא מעודדת את חבריה להצטרף לתהליך הגילוי. 39 המאמרים, שפותחו בתקופת שלטונה של אליזבת הראשונה, פירטו את הדוקטרינה והפרקטיקה הפרוטסטנטית של הכנסייה האנגליקנית, אך נכתבו בכוונה כה מעורפלים עד שהם היו פתוחים לפרשנויות שונות על ידי פרוטסטנטים וקתולים. כמו בכנסייה הקתולית, חגיגת הסעודת היא מרכזית בשירות הפולחן, יחד עם תפילה והלל בקהילה באמצעות אמירת הליטורגיה. בכל הכנסיות הליטורגיות קיימת סכנה לאפשר לצורת הטקס הדתי (ישעיהו כ'ט:13) להחליף את היישום האישי של האמונה (תהילים ל'א:16-17). זו הייתה נקודת מחלוקת מרכזית של הפוריטנים ואחרים שעזבו בסופו של דבר את הכנסייה האנגליקנית. תומס שפרד, שגורש מהכנסייה האנגליקנית ב-1630 בשל אי התאמה, היה ענק רוחני שדאג שאנשים יבחינו בין עבודת החסד בהמרה אמיתית לבין העמדת הפנים הדתית שהייתה מקובלת בתוך הכנסייה. (שפרד היה אחד האנשים המרכזיים בהקמת מכללת הרווארד והפך למנטור של ג'ונתן אדוארדס, ששימש רבות באלוהים בהתעוררות הגדולה).



לקהילה האנגליקנית יש 80 מיליון חברים ברחבי העולם ב-38 ארגוני כנסייה שונים, כולל הכנסייה האפיסקופלית. הארכיבישוף מקנטרברי הוא הראש הרוחני המוכר של הכנסייה, אם כי כל ארגון כנסייה הוא בשלטון עצמי תחת הארכיבישוף שלו. בנוסף לאותן כנסיות, הקהילה האנגליקנית המתמשכת, שהוקמה ב-1977, מורכבת מכנסיות החולקות את האמונה האנגליקנית ההיסטורית אך דוחות את השינויים בספר התפילה האפיסקופלית כמו גם את הסמכת נשים והומואים/לסביות לכמורה. , ובכך ניתקו את קשריהם עם הכנסייה הראשית. הכנסייה האנגליקנית בצפון אמריקה, שהוקמה ב-2009, ניתקה את הקשרים עם הקהילה האנגליקנית בנושא ההומוסקסואליות ואינה מכירה בארכיבישוף מקנטרברי כמנהיגם. לכנסייה האנגליקנית בצפון אמריקה מצטרפות כנסיית ניגריה, כנסיית אוגנדה, הכנסייה האפיסקופלית של דרום סודן, הכנסייה האפיסקופלית של סודאן ועוד.





Top