מהי הטבילה של/על ידי/באש?

תשובה



יוחנן המטביל בא מטיף לתשובה וטביל במדבר יהודה, והוא נשלח כבשר להכריז על בואו של ישוע, בן האלוהים (מתי ג':1-12). הוא הודיע, אמנם אני מטביל אתכם במים לתשובה, אבל מי שבא אחריי חזק ממני, שאינני ראוי לשאת את סנדליו. הוא יטביל אותך ברוח הקודש ובאש (מתי ג':11).

לאחר שישוע קם מן המתים, הוא הורה לשליחיו...להמתין להבטחת האב אשר שמעת ממני; כי יוחנן באמת הטביל במים, אבל אתה תוטבל ברוח הקודש בעוד ימים רבים מעכשיו (מעשי השליחים א':4-5). הבטחה זו התגשמה לראשונה ביום חג השבועות (מעשי השליחים ב':1-4), וטבילת הרוח מצטרפת כל מאמין לגופו של המשיח (הראשונה לקורינתים י'ב:13). אבל מה לגבי הטבילה באש?



יש המפרשים את טבילת האש כהתייחסות ליום חג השבועות, שבו נשלחה רוח הקודש מהשמים. ופתאום נשמע קול מן השמים, כמו רוח חזקה דוהרת, ומילא את כל הבית שבו ישבו. ואז נראו להם לשונות חצויות, כמו אש, וישב אחד על כל אחד מהם (מעשי השליחים ב':2-3). חשוב לציין שאלו היו לשונות כמו של אש , לא אש תרתי משמע.



יש המאמינים שהטבילה באש מתייחסת לתפקידה של רוח הקודש כממריץ של שירותו של המאמין, ומטהר הרוע בפנים, בגלל ההמרצה אל תכבה את הרוח שנמצאת ב-1 לסלוניקים ה':19. הציווי למאמין הוא לא לכבות את אש הרוח על ידי דיכוי שירותו.

פירוש שלישי וסביר יותר הוא שטבילת האש מתייחסת לשיקול דעת. בכל ארבעת קטעי הבשורה שהוזכרו לעיל, מרקוס ויוחנן מדברים על טבילת רוח הקודש, אך רק מתי ולוקס מזכירים את הטבילה באש. ההקשר המיידי של מתי ולוקס הוא שיפוט (מתי ג':7-12; לוקס ג':7-17). ההקשר של מרקוס ויוחנן אינו (מרקוס א' 1-8; יוחנן א' 29-34). אנו יודעים שהאדון ישוע בא באש בוערת לשפוט את אלה שאינם מכירים את אלוהים (ב' תסלוניקים א' 3-10; יוחנן ה' 21-23; ההתגלות 20:11-15), אבל השבח לאל שהוא יצילו את כל מה שיבוא וישימו בו מבטחו (יוחנן ג' 16)!



Top