מהי תקוותו של הנוצרי?

תשובה



רוב האנשים מבינים את התקווה כמשאלות, כמו ב'אני מקווה שמשהו יקרה'. לא לזה מתכוון התנ'ך בתקווה. ההגדרה המקראית של לְקַווֹת הוא 'ציפייה בטוחה'. התקווה היא הבטחה מוצקה לגבי דברים שאינם ברורים ולא ידועים (רומים ח':24-25; העברים י'א:1, 7). התקווה היא מרכיב יסודי בחיי צדיקים (משלי כ'ג, יח). ללא תקווה, החיים מאבדים את משמעותם (איכה ג' יח; איוב ז' ו') ובמוות אין תקווה (ישעיהו ל'ח 18; איוב יז 15). הצדיקים הבוטחים או תקוותם בה' יעזרו (תהלים כ'ח, ז), והם לא יתבלבלו, יבושו או יתאכזבו (ישעיהו ל'ט, כ'ג). לצדיקים, שיש להם תקווה בוטחת זו באלוהים, יש ביטחון כללי בהגנתו של אלוהים ובעזרתו (ירמיהו כ'ט:11) והם נקיים מפחד וחרדה (תהלים ל'ו:2-3).

הרעיון של הברית החדשה של תקווה הוא ההכרה שבמשיח מצויה התגשמותן של הבטחות הברית הישנה (מתי י'ב:21, פטרוס א':3). התקווה הנוצרית נטועה באמונה בישועה האלוהית במשיח (גלטים ה':5). תקווה של נוצרים נוצרת דרך נוכחותה של רוח הקודש המובטחת (רומים 8:24-25). זוהי התקווה העתידית לתחית המתים (מעשי השליחים כ'ג:6), ההבטחות שניתנו לישראל (מעשי השליחים כ'ו:6-7), גאולת הגוף ושל הבריאה כולה (רומים ח':23-25) , תהילה נצחית (קולוסים א' 27), חיי נצח ונחלת הקדושים (טיטוס ג' 5-7), שובו של ישו (טיטוס ב' 11-14), התמרה לדמותו של ישו (יוחנן א' ג'). :2-3), ישועת האל (טימותיאוס א' 1:10) או פשוט המשיח עצמו (טימותיאוס א':1).



הוודאות של עתיד מבורך זה מובטחת באמצעות שכונת הרוח (רומים 8:23-25), המשיח בנו (קולוסים א' 27), ותחייתו של ישו (מעשי השליחים ב':26). תקווה נוצרת על ידי סבלנות באמצעות סבל (רומים ה':2-5) והיא ההשראה מאחורי הסיבולת (תסלוניקים א' 3; העברים ו':11). מי שמקווה למשיח יראה את המשיח מרומם בחיים ובמוות (פיליפים א':20). הבטחות מהימנות מאלוהים נותנות לנו תקווה (עברים ו':18-19), ונוכל להתגאות בתקווה זו (עברים ג':6) ולהפגין תעוזה רבה באמונתנו (ב' קורינתיים ג':12). לעומת זאת, מי שאינם שמים מבטחו באלוהים נאמר כי הם חסרי תקווה (אפסים ב':12, א' לתסלוניקים ד':13).



יחד עם אמונה ואהבה, התקווה היא סגולה מתמשכת של החיים הנוצריים (הראשונה לקורינתים 13:13), ואהבה נובעת מתקווה (קולוסים א' 4-5). תקווה מייצרת שמחה ושלווה אצל המאמינים באמצעות כוחה של הרוח (רומים י'ב:12; ט'ו:13). פאולוס מייחס את קריאתו השליח לתקווה לתהילה נצחית (טיטוס א':1-2). התקווה לשובו של ישו היא הבסיס למאמינים להיטהר בחיים האלה (טיטוס ב':11-14, א' יוחנן ג':3).