מהי חשיבותה של בית לחם בתנ'ך?

תשובה



חשיבותה המרכזית של בית לחם במקרא נובעת מיחסה לישוע המשיח. הנביא מיכה חזה שמשיח ישראל ייוולד בבית לחם: אבל אתה, בית לחם אפרתה, אף על פי שאתה קטן בין שבטות יהודה, ממך יבוא לי מי שישלוט על ישראל, שמוצאו מימי קדם. , מימי קדם (מיכה ה':2; מתי ב':4–6). גם מתי וגם לוקס מדווחים שישוע נולד בכפר הצנוע בית לחם (מתי ב':1–12; לוקס ב':4–20).

בית לחם ידועה גם כעיר דוד. העיר הייתה בית משפחתו של דוד (שמואל א' טז:1; י'ז:12) והמקום שבו הוא נמשח למלך (שמואל א' ט'ז:4–13). העיר נקראת לפעמים בית לחם יהודה או בית לחם אפרת (בראשית ל'ה:19) כדי להבדיל מבית לחם זבולון (יהושע י'ט:15).



השם בית לחם פירושו בית הלחם, כנראה מרמז על הקשר רחב יותר של אוכל בגלל קרבתו לשדות שופעים במדבר יהודה. העיירה בית לחם ממוקמת כחמישה קילומטרים דרומית-מערבית לירושלים באזור הגבעות של יהודה, כ-2,500 רגל מעל פני הים. האקלים מתון, והגשם בשפע. שדות פוריים, פרדסים וכרמים מקיפים את העיר. ממוקמת על שלוחה סלעית ממש ליד הדרך הראשית לחברון ולמצרים, העיר קיבלה בברכה מיזוג של תרבויות ועמים מאז תחילתה.



בית לחם מוזכרת לראשונה בתנ'ך כעיר הקרובה ביותר למקום שבו נפטרה אשתו של יעקב רחל ונקברה (בראשית ל'ה:19; ל'ח:7); באותה תקופה זה היה יישוב כנעני.

בית לחם הייתה ביתו של לוי צעיר ששימש ככוהן אלילים לאדם בשם מיכה באפרים (שופטים יז:7–13). זו הייתה גם עיר הולדתה של פילגש שרציחתה הביא לטבח באנשי גבעה (שופטים יט-כ).



נעמי, בעלה ושני בניהם גרו בבית לחם לפני שנסעו למואב בזמן רעב (רות א, א). לבית לחם שבה נעמי לאחר מות בעלה ובניה, יחד עם כלתה רות (רות א:16–19, 22). ממזרח לבית לחם שוכן העמק בו ליקטה רות בשדות בועז (רות ב, ד). בועז ורות נישאו בבית לחם, שם גם נולד להם בנם, עובד, שהיה סבו של דוד המלך (רות ד, יג, יז).

משפחתו של כלב התיישבה בבית לחם, ונכדו סלמה נודע כאבי בית לחם (דברי הימים א' ב':51). בית לחם הייתה עיר הולדתם של שניים מגיבוריו של דוד: אלחנן בן דודו; ועשהאל (שמואל ב' 32; כ'ג 24; דברי הימים א' יא 26). בזמן שדוד חנה במערת עדולם, שלושה מגיבורי המלחמה שלו סיכנו את חייהם כשפרצו דרך חיל מצב פלשתי שכבש את בית לחם כדי להביא לדוד מים לשתות מהבאר בשער העיר (שמואל ב' כ'ג:13–17).

כעיר דוד, בית לחם הפכה לסמל של שושלת המלך. תחת שלמה ואחר כך רחבעם, בית לחם התרחבה בחשיבותה כמבצר אסטרטגי. הרבה יותר מאוחר, לאחר רצח גדליהו בימי הכיבוש הבבלי, שהו כמה פליטים יהודים ליד בית לחם בדרכם למצרים (ירמיהו ל'א, יז). מאוחר יותר, יותר ממאה איש מבית לחם היו בין אלה שחזרו למולדתם מגלות בבל (עזרא ב, כ'א; נחמיה ז, כ'ו).

בית לחם, על אף שחשיבותה פחתה לכפר צנוע בימי הברית החדשה, נותרה נבדלת מעל כל שאר הערים התנ'כיות כמקום שבו נולד המושיע שלנו ישוע המשיח. כשהגיע הזמן של מריה ללדת, הקיסר הרומי קיסר אוגוסטוס קבע לערוך מפקד אוכלוסין. החוק חייב כל אזרח לחזור לעיר הולדתו כדי להירשם. יוסף הלך עם מרים לבית לחם כי הוא היה שייך לבית ולקו של דוד (לוקס ב':4). בבית לחם, מרים ילדה את ישוע. היא עטפה אותו בבדים והניחה אותו באבוס, כי לא היה חדר אורחים פנוי עבורם (לוקס ב, ז).

בהתגשמות נוספת של נבואה (ירמיהו ל'א:15), הורה המלך הורדוס, שתכנן להרוג את המלך שזה עתה נולד, לרצוח את כל התינוקות הזכרים בני שנתיים ומטה בבית לחם ובסביבתה (מתי ב' 16–18).

כיום כנסיית המולד, שנבנתה על ידי קונסטנטינוס הגדול בסביבות שנת 330 לספירה, עדיין ניצבת בבית לחם. המסורת קובעת כי מערה מתחת לכנסייה היא המקום בו נולד ישוע המשיח. אתר האבוס מסומן בכוכב עם הכתובת הלטינית, כאן של מרים הבתולה נולד ישוע המשיח , כלומר כאן נולד ישוע המשיח ממרים הבתולה.

Top