מהי חשיבות ההולדה על פי התנ'ך?

מהי חשיבות ההולדה על פי התנ'ך? תשובה



בפרק הראשון של בראשית, אלוהים אומר לאדם וחוה להיות פוריים ולהגדיל את מספרם (בראשית א:28). הציווי הראשון הזה - שהיה גם ברכה - שאלוהים נתן לאנשים היה ציווי להביא ילדים לעולם, להוליד. אותה פקודה/ברכה, פרו והרב, חוזרת על עצמה למשפחתו של נח בבראשית ט, א ו-ז (ESV).



כאשר אלוהים נתן לאדם וחוה את הפקודה להוליד, הם היו שני האנשים היחידים בעולם. הם נבראו זכר ונקבה, גופם נועד לאיחוד וללידת ילדים (בראשית א' 27), ואלוהים בירך אותם בפריון. ההולדה הייתה חשובה ביותר, שכן כוונתו של אלוהים הייתה שבני האדם, שנוצרו בצלמו, ימלאו את הארץ ויכניעו אותה. שלטו על הדגים בים ועל הציפורים שבשמים ועל כל יצור חי הנעים על הארץ (פסוק 28). נח, אשתו ושלושת בניהם ונשותיהם היו במצב דומה: הם היו האנשים היחידים שחיו על פני כדור הארץ. אז אלוהים נתן לאותם שמונה אנשים פקודה דומה וברכת הפריון.





הולדה חשובה גם היום. סיבה אחת ברורה - אם אף אחד לא יולד, קיומה של האנושות על הפלנטה הזה ייפסק. כמו כן, הבאת ילדים היא מתנה מאלוהים. קטעי קודש רבים מצביעים על ילדים כברכה, כולל תהילים 127:3–5:



ילדים הם מורשת מה',


צאצא פרס ממנו.
כמו חיצים בידיו של לוחם


הם ילדים שנולדו בצעירותו.
אשרי האיש
שהרעיד שלו מלא בהם.

הולדה במשפחה נוצרית מעניקה להורים את הזכות לטפח את בשרם ודמם, כאשר האבות נושאים באחריות העיקרית לגדל אותם בהכשרתו והוראתו של האדון (אפסים ו':4). ללמד את ילדיו את מצוות המשיח זו זכות ושמחה.

כל זה לא אומר שהולדה מצווה על המאמינים בימינו. אם הפירות והתרבות היא פקודה מפורשת לכל הזוגות להביא ילדים לעולם, אנו נתקלים בבעיה. אלא אם כן אנו מוכנים לומר שזוגות עקרים אינם מצייתים ישירות לאלוהים, איננו יכולים לומר שהולדה היא פקודה. בשום מקום בכתובים לא נידונים עקרות כחטא או מתויגים כקללה מאלוהים. מבחינה תנ'כית, אנו יכולים לרצות את אלוהים ולהביא לו תהילה בין אם יש לנו ילדים ובין אם לאו. נישואין אינם נדרשים (מתי יט:12), וגם לא להביא ילדים לעולם. ישוע, שלא היה נשוי ולא היו לו ילדים, הוא הדוגמה המושלמת.

גם אם איננו פוריים פיזית, אנו יכולים להיות פוריים מבחינה רוחנית ולהרבות באזרחי מלכות אלוהים כאשר אנו מצייתים לציווי של ישוע ללכת ולעשות תלמידים של כל העמים (מתי כ'ח:19).



Top