מהי ישועת אדנות?

מהי ישועת אדנות? תשובה



הדוקטרינה של ישועת אדנות מלמדת שהכניעה למשיח כאדון הולכת יד ביד עם אמון במשיח כמושיע. ישועת אדנות היא ההיפך ממה שנקרא לפעמים קל-אמונה או ההוראה שהישועה מגיעה דרך הכרה במערך מסוים של עובדות.






ג'ון מקארתור, שספרו הבשורה על פי ישוע מציג את התביעה לגאולת האדנות, מסכם את ההוראה כך: קריאת הבשורה לאמונה מניחה שחוטאים צריכים לחזור בתשובה על חטאם ולהיכנע לסמכותו של ישו. במילים אחרות, חוטא המסרב לחזור בתשובה אינו נושע, שהרי אינו יכול לדבוק בחטאו ובמושיע בו זמנית. וחוטא הדוחה את סמכותו של המשיח בחייו, אין לו אמונה מושיעה, שכן אמונה אמיתית כוללת כניעה לאלוהים. לפיכך, הבשורה דורשת יותר מאשר קבלת החלטה אינטלקטואלית או השמעת תפילה; מסר הבשורה הוא קריאה לתלמידים. הכבשים ילכו בעקבות הרועה שלהם בציות כנוע.



חסידי ישועת האדנות מצביעים על אזהרותיו החוזרות ונשנות של ישוע לצבועים הדתיים של ימיו כהוכחה לכך שעצם ההסכמה לעובדות רוחניות אינה מצילה אדם. חייב להיות שינוי בלב. ישוע הדגיש את המחיר הגבוה של תלמידות: מי שלא נושא את הצלב שלו וילך אחרי לא יכול להיות תלמיד שלי (לוקס 14:27), ומי מכם שלא מוותר על כל מה שיש לכם לא יכול להיות תלמידי (פסוק 33). באותו קטע, ישוע מדבר על ספירת העלות; במקום אחר, הוא מדגיש מחויבות מוחלטת: אף אחד ששם יד בחרשה ומביט לאחור אינו כשיר לשירות במלכות אלוהים (לוקס ט':62).





בדרשת ההר ישוע אומר שחיי נצח הם נתיב צר שמצאו רק מעטים (מתי ז':14); לעומת זאת, קל-אמונה מבקש להרחיב את הדרך כך שכל מי שיש לו מקצוע של אמונה יוכל להיכנס. ישוע אומר שכל עץ טוב נושא פרי טוב (פסוק 17); לעומת זאת, קל-אמונה אומר שעץ עדיין יכול להיות טוב ולא לשאת דבר מלבד פרי רע. ישוע אומר שרבים האומרים אדוני, אדוני לא ייכנס למלכות (פסוקים 21–23); לעומת זאת, האמונה הקלה מלמדת שאומר אדוני, אדוני זה מספיק טוב.



ישועת האדון מלמדת שמקצוע האמונה האמיתי יהיה מגובה בראיות לאמונה. אם אדם באמת עוקב אחר האדון, אז הוא או היא יציית להוראותיו של האדון. אדם שחי בחטא מכוון, ללא תשובה, כמובן לא בחר ללכת בעקבות המשיח, כי המשיח קורא לנו לצאת מהחטא ולתוך צדקה. אכן, התנ'ך מלמד בבירור שאמונה במשיח תביא לחיים משתנים (לקורינתים ה':17; גלטים ה':22–23; יעקב ב':14–26).

ישועת האדון אינה תורת ישועה על ידי מעשה. חסידי ישועת האדנות מקפידים לומר שהישועה היא בחסד בלבד, שמאמינים ניצלים לפני שאמונתם תוליד מעשים טובים כלשהם, ושהנוצרים יכולים לחטוא ועושים. עם זאת, ישועה אמיתית תוביל בהכרח לחיים משתנים. הנושעים יוקדשו למושיעם. נוצרי אמיתי לא ירגיש בנוח לחיות בחטא שלא הודה ולא נטוש.

להלן תשע תורות המבדילות את ישועת האדנות מאמינות קלה:

1) תשובה אינה מילה נרדפת פשוטה לאמונה. הכתובים מלמדים שחוטאים חייבים להפעיל אמונה בשילוב עם חזרה בתשובה (מעשי השליחים ב':38; י'ז:30; כ'א:21; פיטר ב' ג':9). חרטה היא שינוי מחשבתי מחיבוק של חטא ודחייה של המשיח לדחיית חטא ולחיבוק של המשיח (מעשי השליחים ג':19; לוקס כ'ד:47), ואפילו זו מתנת אלוהים (טימותיאוס ב':25). ). חרטה אמיתית, שמגיעה כאשר אדם נכנע לאדנותו של המשיח, אינה יכולה שלא לגרום לשינוי התנהגות (לוקס ג':8; מעשי השליחים כ'ו:18–20).

2) נוצרי הוא יצירה חדשה ואינו יכול פשוט להפסיק להאמין ולאבד את הישועה. האמונה עצמה היא מתנת אלוהים (אפסים ב':1–5, 8), ואמונה אמיתית מתקיימת לנצח (פיליפים א':6). הישועה היא כל עבודתו של אלוהים, לא של האדם. אלה המאמינים במשיח כאדון ניצלים מלבד כל מאמץ משלהם (טיטוס ג':5).

3) מושא האמונה הוא המשיח עצמו, לא הבטחה, תפילה או אמונה (יוחנן ג':16). אמונה חייבת להיות כרוכה במחויבות אישית למשיח (השני לקורינתים ה':15). זה יותר מאשר להיות משוכנע באמיתות הבשורה; זוהי נטישה מהעולם הזה ועקבותיו של המאסטר. אֲדֹנָי יֵשׁוּעַ אָמַר, צֹאןִי שָׁמְעוּ לְקוֹלִי; אני מכיר אותם, והם הולכים אחרי (יוחנן י':27).

4) אמונה אמיתית תמיד מייצרת חיים משתנים (השני לקורינתים ה':17). האדם הפנימי משתנה על ידי רוח הקודש (גלטים ב':20), ולנוצרי יש טבע חדש (רומים ו':6). בעלי אמונה אמיתית - אלו הנכנעים לאדנות המשיח - הולכים אחר ישוע (יוחנן י':27), אוהבים את אחיהם (יוחנן א' ג':14), מצייתים למצוות אלוהים (יוחנן א' ב':3; יוחנן ט'ו:14) , עשה את רצונו של אלוהים (מתי י'ב:50), הישאר בדבר אלוהים (יוחנן 8:31), שמור את דבר אלוהים (יוחנן יז:6), עשה מעשים טובים (אפסים ב':10), והמשיכו באמונה ( קולוסים א':21–23; העברים ג':14). הישועה אינה הוספת ישו לפנתיאון האלילים; זהו הרס סיטונאי של האלילים עם ישוע השולט עליון.

5) הכוח האלוהי של אלוהים נתן לנו את כל מה שאנו צריכים לחיים אלוהיים (פטרוס ב' 1:3; השוואה לרומים ח':32). הישועה, אם כן, אינה רק כרטיס כניסה לגן עדן. זהו האמצעי שבאמצעותו אנו מתקדשים (בפועל) בחיים האלה ובאמצעותו אנו גדלים בחסד.

6) הכתובים מלמדים שישוע הוא אדון הכול. המשיח דורש כניעה ללא תנאי לרצונו (רומים ו':17–18; י':9–10). לאלה שחיים במרד ברצונו של אלוהים אין חיי נצח, שכן אלוהים מתנגד לגאים אך נותן חסד לעניו (יעקב ד':6).

7) אלה שמאמינים באמת במשיח יאהבו אותו (פטרוס א':8–9; הרומים ח':28–30; א' לקורינתיים טז:22). ואת אלה שאנו אוהבים אנו משתוקקים לרצות (יוחנן י'ד:15, 23).

8) הכתוב מלמד שהתנהגות היא מבחן חשוב לאמונה. ציות הוא עדות לכך שאמונתו של האדם היא אמיתית (יוחנן א' ב':3). אם אדם נשאר לא מוכן לציית למשיח, הוא מספק ראיות לכך שאמונתו היא בשמו בלבד (יוחנן א' ב':4). אדם יכול לתבוע את ישוע כמושיע ולהעמיד פנים שהוא מציית לזמן מה, אבל אם לא יהיה שינוי בלב, הטבע האמיתי שלו יתבטא בסופו של דבר. זה היה המקרה של יהודה איש קריות.

9) מאמינים אמיתיים עשויים למעוד וליפול, אך הם יתמידו באמונה (הראשונה לקורינתיים א':8). זה היה המקרה של סיימון פיטר. מאמין שמתרחק לחלוטין מהאדון, ולא ישוב לעולם, מראה בבירור שהוא מעולם לא נולד מחדש מלכתחילה (יוחנן א' ב':19). זה היה המקרה של יהודה איש קריות (ראה יוחנן ו':70).

אדם שניצל מחטא על ידי אמונה במשיח, לא צריך לרצות להישאר בחיים של חטא (רומים ו':2). כמובן שצמיחה רוחנית יכולה להתרחש במהירות או לאט, בהתאם לאדם ולנסיבותיו. וייתכן שהשינויים לא יהיו ברורים לכולם בהתחלה. בסופו של דבר, אלוהים יודע מי הם הכבשים שלו, והוא יבשיל כל אחד מאיתנו לפי לוח הזמנים המושלם שלו.

האם אפשר להיות נוצרי ולחיות בגשמיות לכל החיים, ליהנות מתענוגות החטא, ולעולם לא לחפש לפאר את האדון שקנה ​​אותו? האם חוטא יכול לזלזל באדנותו של המשיח ובכל זאת לתבוע אותו כמושיע? האם מישהו יכול להתפלל תפילת חוטא וללכת בחייו כאילו כלום לא קרה ועדיין לקרוא לעצמו נוצרי? ישועת האדון אומרת לא. אל לנו לתת לחוטאים חסרי תשובה תקוות שווא; אלא, הבה נכריז על כל עצת אלוהים: אתה חייב להיוולד מחדש (יוחנן ג':7).



Top