מה הפירוש של לך אל הנמלים שאתה עצל בתשחץ ?

תשובה



פתגמים רבים חושפים לקחים מוסריים מעולם הטבע. משלי ו:6 היא דוגמה אחת: לך אל הנמלה, עצל; שקול את דרכיו והיה חכם! כאן המלך שלמה מאתגר אדם עצלן ללמוד מנמלים, יצורים המדגימים עבודה קשה, משמעת וראיית הנולד.

המילה העברית המתורגמת עצל מופיעה ארבע עשרה פעמים בספר משלי אך בשום מקום אחר בברית הישנה. בקטע הזה, עָצֵל מדבר על מישהו שלא נוטה לעבוד או להתאמץ. עַצלָן ו עַצלָן הם תחליפים מתאימים. לפי משלי כ'א:25, ידיו של העצל מסרבות לעבוד. עצל אפילו ממציא תירוצים להישאר במיטה (משלי כ'ו:13–14).



במקום 'לך אל הנמלה, עצל שכמותך', התרגום החדש של החיים אומר, קח לקח מהנמלים, עצלנים. למד מדרכיהם והיה חכם! (משלי ו:ו). הלקח הבסיסי שלמה ממחיש דרך תעשיית הנמלים הוא שאדם יכול להיהרס כלכלית בגלל עצלות וחוסר אחריות. הוא מציין שנמלים, למרות שאין להן נסיך או מושל או שליט שיגרמו להן לעבוד, הן עומלות קשה כל הקיץ, אוספות מזון לחורף (משלי ו:7–8, נ'ט).



סולומון מוחא כפיים לנמלים על היוזמה והחריצות. הוא מציין שלמרות שאין להם מפקח, הם עובדים קשה יותר מכמה אנשים שיש להם משגיח לדרבן אותם.

לך אל הנמלה, אתה עצל היא דרכו של שלמה להפציר באדם העצלן להתחשב בסגולות שהפגינה מושבת הנמלים. לנמלים יש מוטיבציה אינסטינקטיבית ומשמעת שאנו יכולים לפתח באמצעות חוכמה. הם לא עובדים רק בשביל להישאר עסוקים; יש להם ציפייה נבונה לצרכים עתידיים. במקום אחר, שלמה מבחין כי נמלים, אמנם קטנות ושבריריות, הן בכל זאת יצורים חכמים: נמלים - הן אינן חזקות, אבל הן אוגרות מזון כל הקיץ (משלי 30:25, NLT). הם אוספים ואוגרים מזון בחודשי הקיץ של השפע, כך שיהיה להם מספיק כדי לעבור את חודשי החורף הדלים. לעצלנים מכדי לחרוש בעונה הנכונה לא יהיה אוכל בקציר, פורש משלי כ' ד'. עבודה קשה בשילוב משמעת ומחשבה מקדימה שווה חוכמה אמיתית, לפי שלמה.



בשתי שאלות רטוריות, סולומון מפציר בעצלן להפסיק לישון ולהתחיל לעבוד: אבל אתם, עצלנים, כמה זמן תישנו? מתי תתעורר? עוד קצת שינה, עוד קצת שינה, קצת קיפול ידיים למנוחה - אז יתנפל עליך העוני כמו שודד; המחסור יתקוף אותך כמו שודד חמוש (משלי ו:9–11, NLT). עוד קצת שינה, עוד קצת שינה הוא דיוקן העצלות הסרקסטי של שלמה. קיפול ידיים למנוחה היא תמונת המילים שלו לבטלה. החסרונות הללו יגזלו מאדם כל משאב עד שלא יישאר דבר.

באומרו, לך אל הנמלה, עצל שכמותך, מדגיש סולומון את המסר שלו בדוגמה מהטבע. אדם חכם יראה שנמלים הן התגלמות העבודה הקשה, שמביאה לברכות עשירות, בעוד שהעצלות מסתיימת בעוני. משלי 10:4 מסכים, יד רפויה גורמת לעוני, אבל יד החרוצים עושה עשיר (ESV). אזהרות חמורות לעצלנים חוזרות על עצמן לאורך כל המשלי: נשמתו של העצל משתוקקת ואינה מקבלת דבר, ואילו נשמתם של החרוצים מצויה בשפע (משלי יג, ד, ESV). כמו השוטה, העצל חושב שהוא חכם בעיני עצמו (משלי כ'ו, טז), אך עצלותו תהיה מותו (משלי כ'א, כ'ה).

השליח פאולוס מהדהד את שלמה בברית החדשה, כשהוא מפציר במשיחיים להזהיר את העצלנים (1 תסלוניקים ה':14). הוא מלמד שאסור לאפשר לעצלנים להעמיס, מסביר, אנו שומעים שחלק מכם בטלים ומפריעים. הם לא עסוקים; הם עסוקים. אנשים כאלה אנו מצווים ומעודדים באדון ישוע המשיח להתיישב ולהרוויח את האוכל שהם אוכלים (ב' תסלוניקים ג':10–12).

אלוהים קורא לנו להיות חרוצים וחרוצים ולתת את עצמנו לחלוטין לענייני אמונה: עשה כל מאמץ להוסיף לאמונתך טוב; ולטוב, ידע; ולידע, שליטה עצמית; ולשליטה עצמית, התמדה; ולעמד, יראת שמים; וליראת שמים, חיבה הדדית; ולחיבה הדדית, אהבה. שכן אם יש לך תכונות אלה במידה הולכת וגוברת, הן ימנעו ממך להיות לא יעיל ולא פרודוקטיבי בידע שלך על אדוננו ישוע המשיח. . . . עשה כל מאמץ לאשר את הקריאה והבחירה שלך. כי אם תעשה את הדברים האלה, לעולם לא תמעד (פטרוס ב':5–10; ראה גם פיטר ב'3:14; א' טימותיאוס ד':14–15).

Top