מהי משמעותו של אהרון שעומד בין המתים לחיים (מדבר טז:48)?

תשובה



מספרים 16 מתחיל עם 250 ממנהיגי ישראל המערערים על סמכותם של משה ואהרון. קורח, דתן ואבירם היו מנהיגי המרד. לאחר המרד, משה אומר לאהרן, הכהן הגדול, לכפר על העם בעמידה בין המתים והחיים (במדבר טז:48). מעשה זה של עמידה בין המתים והחיים הוא משמעותי מכמה סיבות.

קורח, דתן ואבירם מרדו כי קינאו בתפקידים המכובדים שמילאו משה ואהרן על העדה. יחד עם עוד 250 מנהיגים ישראלים בולטים אחרים, הם עוררו מרד נגד משה ואהרון. משה הציע שכולם יופיעו לפני ה' ויתן ליהוה להחליט מי המנהיג הנבחר שלו.



למחרת, ה' אישר את בחירתו במשה ואהרון בכך שפתח את הארץ כדי לבלוע כל מנהיג מתנגד אחר הקשור לקורה, יחד עם בני ביתם וכל רכושם: הם ירדו חיים לממלכת המתים, עם הכל. בבעלותם; האדמה נסגרה עליהם, והם נספו ונעלמו מהקהילה. למשמע זעקותיהם, נמלטו כל בני ישראל מסביבם, וצעקו: 'גם אותנו הארץ תבלע!' ויצאה אש מה' וכילתה את 250 האנשים שהקריבו את הקטורת (במדבר טז:33–35).



לאחר מכן, האשימו בני ישראל את משה ואהרון במותם של המורדים, ולכן הביא אלוהים מגפה על העם. משה, המתווך החסד, שלח מיד את אהרן עם מחתת קטורת לכפר על העם, לאמור: מהר, קח קטורת והניח עליו גחלים בוערות מהמזבח. הניחו עליו קטורת, והוציאו אותה בעם, לטהר אותם ולתקן אותם עם ה'. כעסו של יהוה בוער עליהם - המגפה כבר החלה (שמות טז:46, NLT).

כדי להביא את הכפרה, אהרן יצטרך להתקרב לגופות המתים, וככהן גדול, הוא היה אמור להימנע מכל מגע עם המתים כדי להישאר נקיים מבחינה טקסי (ויקרא כא, יא). אבל כדי להציל את החיים ביניהם, הוא נשמע מיד להוראת משה. אהרון השפיל את עצמו והסתכן בזיהום פולחני למען העם. כשהוא עמד ממש בין החיים למתים עם הקטורת בידו, הסתיימה המגפה ההרסנית, אך לא לפני שמתו 14,700 בני ישראל נוספים.



אהרון היה משתין נאמן ומופת לכל השרים לעתיד. כשעשן המחתה שלו עולה אל אלוהים, הוא הדגים השתדלות רחומה, סלחנית. מעשיו של אהרון ככוהן גדול יוצרים תמונה סמלית להפליא של משרתי האל המתערבים במרחב שבין חיים למוות. משרת אמיתי של אלוהים מתכוון להציל את חייהם של בני אדם אחרים.

בעמידה בין החיים למתים, אהרון היה מבשרו של ישוע המשיח. לדימוי זה של המתפלל הכוהני יש את התגשמותו האולטימטיבית בעבודת הגאולה של ישו. ישוע, כהן גדול לפי סדר מלכיצדק (עברים ה':6, 10; ו':20; ז':17), הקריב את חייו ולקח על עצמו את חטאי האנושות באמצעות מותו על הצלב. הוא עשה זאת כדי לזכות בישועה וחיי נצח למין אנושי סורר הנגוע במכת החטא (יוחנן א' ב':2; העברים ט':15, 26).

הביטוי עומדים בין המתים לחיים מהדהד גם בציווי של אלוהים לעמו לבחור בין חוסר ציות, המסתיים במוות, לבין ציות, שמוביל לחיים: היום אני נותן לכם בחירה בין חיים למוות. . . . כי אני מצווה אתכם היום לאהוב את ה' אלוקיכם ולשמור את מצוותיו וגזירותיו ותקנותיו בהליכה בדרכיו. אם תעשה זאת, תחיה ותרב, ויברך ה' אלוקיך ואת הארץ שאליו אתה עומד להיכנס ולכבוש. אבל אם לבך יפנה ואתה מסרב להקשיב, ואם נמשך לשרת ולעבוד אלוהים אחרים, אז אני מזהיר אותך עכשיו שבוודאי תישמד. . . . נתתי לך את הבחירה בין חיים למוות, בין ברכות לקללות. עכשיו אני קורא לשמים ולארץ להיות עדים לבחירה שאתה עושה. הו, שתבחר בחיים, כדי שאתה וצאצאיך תחיו! אתה יכול לעשות את הבחירה הזו על ידי אהבת ה' אלוקיך, ציות לו ותתמסר אליו בתקיפות. זהו המפתח לחייך (דברים 30:15–20, NLT).

לבסוף, עמידה בין המתים והחיים היא תמונה של תפילה בהשתדלות. בכל התנ'ך, קטורת היא סמל לתפילה (תהילים 141:2; לוקס א':10; התגלות ה':8; ח':3-4). למעשה, אהרון עמד בפער כדי להתערב בתפילה למען עם ישראל.

Top