מהי המשמעות של בית אל בתנ'ך?

תשובה



שתי עיירות בשם בית אל מופיעות בתנ'ך. בית-אל בעל חשיבות פחותה, כפר בנגב, מוזכר כאחד המקומות שבהם שלח דוד שלל לחבריו, זקני יהודה (שמואל א' 26-27). בית-אל אחרת, עיר בעלת חשיבות ראשונה במקרא, הייתה ממוקמת כ-11 מיילים צפונית לירושלים ליד איי. בית-אל, מרכז מסחר מרכזי, עמדה על צומת דרכים, כאשר כבישה מצפון לדרום עובר באזור הגבעות המרכזי מחברון בדרום ועד שכם בצפון, והציר הראשי שלה ממזרח-מערב המוביל מיריחו לים התיכון. רק ירושלים מוזכרת בתדירות גבוהה יותר מבית אל בברית הישנה.

השם העברי ביתאל פירושו בית האלוהים והכוונה הן לעיר והן לאתר של מקדש מרכזי שהוקם בה עבור ממלכת ישראל הצפונית. בית-אל ישבה על הגבול בין שבטי אפרים ובנימין ובסופו של דבר תימנה את הגבול בין ממלכת ישראל הצפונית לממלכת יהודה הדרומית. למרות שביתאל הייתה באזור הגבעות היבש, כמה מעיינות טבעיים סיפקו מים בשפע לתושביה.



בת-אל מוזכרת לראשונה בתנ'ך בקשר לאברם, שבנה שם מזבח לה': משם המשיך [אברם] אל הגבעות ממזרח לבית-אל והקים את אוהלו, ובית-אל ממערב ועי' ממזרח. שם בנה מזבח לה' וקרא בשם ה' (בראשית יב, ח). לאחר ביקור במצרים, חזר אברהם לבית אל והקריב קורבן לאלוהים (בראשית יג:3–4).



העיר נקראה במקור לוז (בראשית כ'ח 19; שופטים א' כ'ג), ושונתה שם בית אל על ידי יעקב לאחר שהפטריארך חווה שם חלום מדהים. בנסיעה מבאר-שבע לחרן כדי להימלט מאחיו עשיו, עצר יעקב ללילה בלוז. בעודו ישן, חלם על גרם מדרגות או סולם שנמתח מכדור הארץ לגן עדן. מלאכי אלוהים טיפסו במעלה ובמורד הסולם כאשר אלוהים עמד בראש (בראשית כ'ח:10–13). ה' דיבר והתגלה ליעקב כאלוהים של אבותיו. כאשר התעורר יעקב, הוא הכריז, כמה מדהים המקום הזה! זה לא אחר מאשר בית אלוהים; זהו שער השמים (בראשית כ'ח, יז). אחר כך הקים יעקב עמוד קדוש, בשם המקום בית אל (פסוקים יח-יט), וקידש את המקום כמקום לעבוד את ה' (פסוק כא).

שנים רבות לאחר מכן חזר יעקב לבית-אל, בנה שם מזבח לה' וקרא למקום אל-בית-אל, שפירושו אלוהי בית-אל. בית אל נותרה אחד ממרכזי הפולחן העיקריים של ישראל. ארון הברית נשמר בבית-אל למשך זמן מה, והעם הלך לשם לעתים קרובות כדי לחפש את אלוהים בעתות צרה (שופטים כ':18–28). התנ'ך אומר שדבורה, האחות של רבקה, נקברה מתחת לעץ אלון ליד בית-אל (בראשית ל'ה:8), ודבורה, שופטת ישראל, המוכרת יותר, ערכה בית דין באתר בין רמה לבית-אל (שופטים ד':5). בתקופת הממלכות המחולקות הקים ירבעם מלך ישראל שני מקדשים לממלכה הצפונית, האחד בבית אל והשני בדן. במקדשים אלה הוא הקים עגלי זהב (מלכים א' יב:26–33). אלוהים שלח לעתים קרובות נביאים להטיף בבית אל (מלכים א' 13:1–10). רבים מהנביאים הללו ביטאו גזר דין וגינוי על בית אל כמרכז של עבודת אלילים (עמוס ג':14; ה':5–6; הושע י':15).



ביום שירותו האחרון של אליהו עלי אדמות, הוא ואלישע נתקלו בחבורת נביאים בבית אל. הנביאים הללו אישרו את הסתלקותו המהירה של אליהו: אליהו אמר לאלישע: 'הישאר כאן; ה' שלח אותי לבית-אל.' אבל אלישע אמר: 'חי ה' וחייכם, לא אעזוב אתכם'. אז ירדו לבית-אל. חבורת הנביאים בבית-אל יצאה אל אלישע ושאלה: 'האם אתה יודע שה' הולך לקחת את אדונך ממך היום?' 'כן, אני יודע', השיב אלישע, 'שקט' (מלכים ב'). 2:2–3). אלישע סירב לעזוב את אליהו. הוא היה מחויב בחירוף נפש ללבוש את אדרת הנביא המבוגר ולא רצה לפספס את ההזדמנות.

לאחר שממלכת ישראל הצפונית נפלה בידי האשורים, בית אל נותרה בית לכוהנים (מלכים ב' יז:28–41). במאה השביעית לפני הספירה נהרסו הבמות של בית אל על ידי יאשיהו מלך יהודה כחלק מהרפורמות הדתיות שלו (מלכים ב' כ'ג:4, 13–19). בסופו של דבר, בתקופת עזרא, נשרפה העיר בית-אל והצטמצמה לכפר קטן (עזרא ב, כ'ח). לא מתייחסים לבית-אל בברית החדשה.

Top