מהי המשמעות של מלטה בתנ'ך?

תשובה



מלטה (נקרא גם מליטה) הוא אי סלעי הממוקם שישים ושניים קילומטרים דרומית לסיציליה בים התיכון. אורכו של האי כשבעה עשר קילומטרים ורוחב תשעה. הוא מוזכר בכתובים כמקום בו נטרף פאולוס במסעו לרומא (מעשי השליחים כ'ח:1). בזמן ביקורו של פאולוס, מלטה הייתה חלק מהאימפריה הרומית ובפיקוחו של פקיד בשם פובליוס (פסוק 7).

למלטה יש משמעות בתנ'ך מכיוון שאלוהים השתמש בספינה טרופה ובמעמדו של פאולוס כאסיר רומי כדי להביא את הבשורה לעם שאחרת לא היה שומע אותה לעולם. לוק מתעד את הספינה הטרופה בפירוט רב במעשי השליחים 28 ואומר שתושבי האי היו אדיבים וידידותיים לצוות ולנוסעים הטרופים, והעניקו להם מחסה, מזון ואירוח כאשר נשטפו על החוף. המפרץ בצד המזרחי של מלטה בו עלתה ספינתו של פול נקרא כיום מפרץ פול או מפרץ סנט פול.



בליל הספינה הטרופה במלטה, פול אסף צרור מקלות למדורה על החוף. כאשר השליך את המקלות לאש, צפע קטלני נשך את ידו (מעשי השליחים כ'ח:1–3). תושבי האי שראו זאת הכריזו שהאלים חייבים להעניש את פאולוס על רצח או על פשע כזה (פסוק 4), אך כאשר פאולוס לא סבל כל נזק, הם החליטו שהוא חייב להיות אל (פסוקים 5-6). הפקיד הראשי של מלטה דאג אז לפול וחבריו במשך שלושה ימים. בזמן שהותו בביתו, הייתה לפול הזדמנות לרפא את אביו של הפקיד, שהיה חולה בחום ובדיזנטריה. עד מהרה, שאר תושבי האי הביאו את חוליהם כדי שפול ירפא (פסוקים 7–10).



פול, טכנית עדיין אסיר רומי, שהה במלטה שלושה חודשים לפני שספינה אחרת תוכל לקחת את כולם לרומא. הניסים שעשה פאולוס זכו לכבוד של העם המלטזי, והבשורה התרוממה. היחסים בין פאולוס לאנשי מלטה היו כל כך ידידותיים, שעד שספינה אחרת הייתה מוכנה להעביר אותם לרומא, האנשים העמיסו על המיסיונרים אספקה ​​והציעו להם מסע טוב (מעשי השליחים 28:10).

מה שקרה במלטה חשוב מכיוון שהוא מציג דוגמה נוספת של אלוהים שמשתמש באסונות כדי להביא לתוכניתו. פול נעצר. הוא היה אסיר. ואז הספינה שעליה הובל נקלעה לסערה איומה. במשך שבועיים נלחמו המלחים בסערה, בקושי אכלו או ישנו (מעשי השליחים כ'ז:14–20). אז עלתה הספינה על שרטון והתפרקה. כל מי שהיה על הסיפון נאלץ לשחות לחוף. אף אחד מהאירועים האלה לא היה טוב בפני עצמו. אבל כפי שכתב מאוחר יותר פאולוס, בכל דבר אלוהים פועל לטובת אלה שאוהבים אותו, שנקראו לפי תכליתו (אל הרומים ח':28). קו החוף שמצאו הפליטים היה של מלטה. תושבי מלטה מעולם לא שמעו את הבשורה. אלוהים בחוכמתו סידר שהאוונגליסט הבכיר שלו ישטוף על החוף שלהם בלי שום דרך לצאת עד שכל האי ישמע את הבשורה הטובה.



במלטה, פול הוכש על ידי נחש ארסי. אביו של פקיד האי היה חולה מוות (מעשי השליחים כ”ח:3, 8). שני האירועים הטרגיים הללו הפכו להזדמנויות עבור אלוהים להראות את עצמו חזק ולגלות את עצמו לאלה שלא ידעו עליו. אלוהים השתמש בכלא, ספינה טרופה, הכשת נחש ומחלה כדי להגשים את תוכניתו הטובה. לאורך כל זה, המסר של אלוהים לפאולוס היה אל תפחד (מעשי השליחים 27:24).

לפרפראזה על דבריו של יוסף בבראשית 50:20, מה שהשטן התכוון לרע, אלוהים התכוון לטוב, להצלת רבים. רבים במלטה האמינו באדון ישוע המשיח. אלוהים עדיין משתמש בטרגדיות בחיינו כדי להביא לתוכנית הטובה שלו. כשחיינו נמסרים לו, שום אירוע לא מתבזבז. אין כאב לב, אין אכזבה, אין כאב חסר משמעות כאשר אנו מפקידים אותו בידי מי שיודע את הסוף מלכתחילה (ישעיהו ל'ו:9-11). מלטה מזכירה לנו את ההבטחה הזו.