מהי משמעותם של רימונים בתנ'ך?

תשובה



הרימון היה פרי מוכר בארץ ישראל (ראה במדבר יג, כג; דברים ח, ח). לעץ הרימון או לשיח יש עלים מבריקים ירוקים כהים ופרחים יפים עם עלי כותרת מקומטים בגוונים של ורוד חיוור ועד כתום-אדום עז. בהבשלה פרי הרימון אדום בוהק ובערך כגודל תפוז. לבשר הארגמן של הפרי יש טעם מתוק עד חמצמץ ומכיל חומרים מזינים רבים. בהבשלה מלאה, הרימון מתפרץ, והזרעים הרבים נשפכים החוצה.

רימונים מוזכרים לראשונה בתנ'ך בשמות כ'ח:33–35 כחלק מהוראותיו של אלוהים ליצירת בגדי כהונה. אמר אלוהים, עשה רימונים מחוט כחול, סגול וארגמן מסביב לשולי הגלימה, וביניהם פעמוני זהב. פעמוני הזהב והרימונים אמורים לסירוגין סביב שולי הגלימה. אהרון חייב ללבוש את זה כשהוא מכהן. מאוחר יותר, עיצובי רימוני פליז הוצגו באופן בולט בבניין מקדש שלמה: על כותרות שני העמודים, ממש מעל הבלטת המעוגלת שליד הרשת, היו מאתיים הרימונים בשורות המקיפות כל בירה (מלכים א' ז:20). פסלי הרימון המעוטרים הללו היו חלק מהגזל שניסח לבבל כאשר המקדש נהרס (מלכים ב' כ'ה:17; ירמיהו ל'ב:22–23).



הסיבה לכך שעיצובי רימון נבחרו כקישוטים במקדש ועל בגדי כהונה אינה ברורה, אך מסורות יהודיות מסוימות טוענות כי 613 זרעי הרימון מתכתבים עם 613 החוקים בתורה. אחרים טוענים שהרימון מייצג את ישראל. הם היו חבוטים מבחוץ כמו קליפת הרימון אבל יכלו לברך אחרים מבפנים. אלוהים אינו נותן לנו תובנה לגבי הסיבות שלו להשתמש ברימונים באופן סמלי, אבל אנחנו יודעים שלכל דבר שהוא עושה יש מטרה (ישעיהו 46:9–11).



מקומות אחרים במקרא מתייחסים לרימונים בהתייחסות לפריון, ברכה ושגשוג (במדבר יג:23; דברים ח:8). נוכחותם של עצי הרימון הייתה סמל לעושר הכספי והחומרי של אומה (יואל א' 12; חגי ב' 19). בני ישראל הרוטנים הזכירו את המחסור ברימונים כאות לכך שאלוהים נטש אותם: מדוע הבאת את עדת ה' אל המדבר הזה, שאנו וחיותנו נמות כאן? . . . אין בו תבואה או תאנים, גפנים או רימונים (במדבר כ':4-5).

שירת שלמה עושה שימוש ליברלי ברימון בתיאור אהבתה של הכלה (שיר שלמה ו' יא; ז' יב; ח' ב'). החתן אומר לשולמית, שפתיך כסרט ארגמן; הפה שלך מקסים. רקותיך מאחורי הצעיף שלך כמו חצאי רימון (שיר שלמה ד,ג). הסומק הצנוע על לחייה של הכלה מזכיר לחתן שהיופי האמיתי שלה טמון בתוכו.