מהי משמעותו של זיקלג בתנ'ך?

תשובה



זיקלג, עיירה בגבולה הדרומי ביותר של יהודה, מוזכרת לראשונה בתנ'ך כחלק מנחלת שבט יהודה (יהושע ט'ו:31). ציקלג הוקצה לשבט שמעון בתוך יהודה (יהושע יט, ה) אך נראה שלא נכבש על ידי בני ישראל לפני תקופת דוד. ציקלג היה עדיין בשליטה פלשתית כאשר שאול מלך כמלך.

במשך שנים רבות ביקש שאול המלך לפגוע בדוד. לאחר מות שמואל ברח דוד על נפשו עם שש מאות איש ובני ביתם לשטח פלשתים. בעודו שם, נתן אכיש, מלך גת, הפלשתי, את ציקלג לדוד לבקשתו: 'ויאמר דוד אל אכיש: 'אם מצאתי חן בעיניך, יקבע לי מקום באחת מערי השדה'. שאוכל לגור שם. מדוע יגור עבדך בעיר המלוכה איתך?’ אז ביום ההוא נתן לו אכיש את זיקלג, ומאז הוא שייך למלכי יהודה (שמואל א' כ'ז:5–6). אכיש העניק את זיקלג לדוד ככל הנראה כדי להבטיח את המשך הנייטרליות של דוד.



דוד שלט על ציקלג במשך 16 חודשים, במהלכם הפך את העיירה לבסיס המבצעים שלו למעשים צבאיים נגד העמלקים. רבים מלוחמי ישראל המאוכזבים נהרו כדי לאחד כוחות עם צבאו הפרטי של דוד שם (דברי הימים א' 12:1–22).



בזמן שדוד ואנשיו התרחקו וניסו להצטרף לצבא הפלשתי כדי להילחם נגד שאול, תקפו פושטים עמלקים את ציקלג. כאשר סירבו הפלשתים לתת לדוד ולאנשיו להילחם עמם, חזר דוד לציקלג ומצא את עירו נשרפה וכל יושביה כבני ערובה: דוד ואנשיו הגיעו לציקלג ביום השלישי. עתה פשטו העמלקים על הנגב ועל ציקלג. הם תקפו את זיקלג ושרפו אותו, ולקחו בשבי את הנשים ואת כל השאר בו, צעירים ומבוגרים כאחד. הם לא הרגו אף אחד מהם, אבל סחבו אותם בדרכם. כשהגיעו דוד ואנשיו לציקלג, הם מצאו אותו הרוס באש ונשיהם ובניהם ובנותיהם שבויים (שמואל א' 30:1–3). בהצלה נועזת, דוד ואנשיו רדפו והביסו את הפושטים, ושיחזרו את כל מה שנלקח, כולל שתי נשותיו של דוד, אחינועם ואביגיל (פסוקים 16–31).

דוד התגורר בציקלג כאשר קיבל את הבשורה על מותו של שאול (שמואל ב' ד' י'). לאחר מכן עבר דוד לחברון כדי להיות מלך יהודה.



מיקומו המדויק של זיקלג נתון במחלוקת. כמה חוקרים מקשרים אותו לתל אש-שריעה, כ-15 קילומטרים מדרום-מזרח לעזה. אחרים מציינים אותו בתל אל-חוווילפה, כ-16 קילומטרים צפונית-מזרחית לבאר שבע.

זיקלג נשאר ברשות ישראל עד סוף המלוכה והוא מוזכר לאחרונה בתנ'ך כאחת הערים בהן גרו יהודים לאחר שחזר מגלות בבל (נחמיה יא, כ'ח).

Top