מה גרם לבעלי חיים מסוימים לנקות ואחרים לטמאים (בראשית ז)?

תשובה



נח לקח שניים מכל סוג של בעלי חיים לתיבה, נכון? לא בדיוק. התנ'ך קובע: קח איתך שבעה זוגות מכל חיה נקייה, זכר ובת זוגו, וזוג אחד מכל חיה טמאה, זכר ובת זוגו, וכן שבעה זוגות מכל סוג ציפור, זכר וזכר. נקבות, לשמור על מיניה השונים בחיים ברחבי הארץ (בראשית ז:2–3). הביטוי העברי שתורגם שבעה זוגות פירושו המילולי שבעה שביעיות, ולכן יש שאלה האם נח לקח שבע דגימות מכל מין נקי (שלושה זוגות ועוד) או שבעה זוגות. כך או כך, נאמר לו לקחת יותר חיות נקיות מאשר טמאות על התיבה. רק החיות הטמאות באו בזוגות (בראשית ו, יט).

ויקרא יא מגדיר את ההבדל בין חיות נקיות וטמאות, אך נח חי לפני מתן התורה. לא מספרים לנו איך נח ידע אילו חיות נקיות וטמאות, אבל ברור שהוא ידע את ההבדל. קורבנות לאלוהים נעשו לפני תורת משה רבנו (בראשית ד':4), כלומר אלוהים מסר לאדם איכשהו אילו חיות מתאימות להקרבה (ולאחר מכן, לאכילה).



ויקרא 11 מפרט אילו ציפורים, חיות יבשה ויצורי ים היו נקיים וטמאים. הנה כמה מהחיות הנקיות והטמאות ברשימות האלה:



בהמות נקיות: חיות יבשה לועסות את הגרה ובעלות פרסה מחולקת, כגון בקר, צבאים, עיזים וצאן; פירות ים עם סנפירים וקשקשים כאחד, כגון כחול, דג דג ובקלה; ציפורים מסוימות, כולל תרנגולות, יונים וברווזים; ואפילו כמה חרקים, כגון חגבים וארבה.

חיות טמאות: חיות יבשה שאינן לועסות את הגירה או שאין להן פרסה מפוצלת, כגון חזירים, כלבים, חתולים, סוסים, חמורים וחולדות; פירות ים חסרי סנפיר או קשקשים, כגון רכיכות, לובסטר, צדפות ושפמנון; כמה ציפורים, כגון ינשופים, נצים ונשרים; וחיות אחרות, כגון זוחלים ודו-חיים.



בעוד שהברית החדשה מלמדת שאיננו נשפטים עוד לגבי המזונות שאנו אוכלים (קולוסים ב':16), תזונאים ציינו כי הרשימות של מזונות נקיים וטמאים בברית הישנה מספקים למעשה קו מנחה לתזונה בריאה. בתקופת זמן חסרת טכניקות בטיחות מזון מודרניות, תזונה המורכבת מחיות נקיות בלבד הייתה מגנה על אנשים מפני בעיות בריאות רבות.

בסופו של דבר, ההבחנה של אלוהים בין חיות נקיות וטמאות הייתה על יותר מאשר התזונה של האדם. רבים מתקנותיו של אלוהים היו להזכיר לבני עמו, ישראל, שהם מופרדים לעבוד את האל האחד, האמיתי. הקהל המקורי של ספר בראשית ז', בימי משה, היה מקשר את ההתייחסות לבעלי חיים נקיים עם החיות שאלוהים נתן להם למאכל וגם להקרבה. זה רק הגיוני לכלול יותר חיות נקיות מאשר טמאות על התיבה. נח הקריב קורבן מיד לאחר המבול (בראשית ח, כ). מכיוון ששבעה (או שבעה זוגות) מכל חיה נקייה היו על הסיפון, הקורבנות עדיין היו משאירים הרבה חיות כדי להתחיל לחדש את כדור הארץ.

Top