איזה סוג של תנחומים על נוצרי לתת למישהו שנפגע לאחר מותו של אדם אהוב?

איזה סוג של תנחומים על נוצרי לתת למישהו שנפגע לאחר מותו של אדם אהוב? תשובה



לאבד מישהו שאנחנו אוהבים זו אחת החוויות הכואבות ביותר בחיים. כשמישהו שאכפת לנו ממנו סובל מאובדן כזה, זה יכול להיות מתסכל לדעת איך לעזור. פעמים רבות איננו עושים דבר מחשש לומר את הדבר הלא נכון. אבל רוב מי שחוו מותו של אדם אהוב מעריכים ביטויי חמלה מאחרים. לעתים קרובות, התנחומים הטובים ביותר הוא פשוט להיות שם.



פעמים רבות אנו מרגישים צורך לסלק את סבלם של אלו שאבלים, אך זו ציפייה שגויה ועלולה להוביל ליותר נזק מתועלת. קלישאות שחוקות, קלישאות עליזות או אמירות לא תנ'כיות כמו שאלוהים זקוק לעוד מלאך לא יעשה דבר כדי לעזור ולאלץ את האבלים להעמיד פנים שהם טובים יותר בגלל ששמעו את זה. אם אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להביע תנחומים, פשוט להצהיר שאנחנו מצטערים על אובדנם או שאנחנו מתפללים עבורם זה הולם.





ההיבט החשוב ביותר שיש לזכור הוא שאבל הוא טבעי ובריא. איננו יכולים להתאושש בצורה מספקת מאובדן טראומטי מבלי לאפשר לעצמנו לעבור את תהליך האבל. אלוהים צייד את הלב האנושי במנגנונים שיעזרו לנו להתמודד עם אובדנים שמשנים חיים קצת בכל פעם. חברים של אדם אבל צריכים לזכור שזה לא התפקיד שלנו לקצר את התהליך הזה. העזרה הטובה ביותר מאפשרת לאדם האבל חופש לבטא אבל איך שהוא צריך, בין אם באמצעות מילים, דמעות, שתיקה או כעס. הידיעה שחבר בטוח נמצא שם ויכול להתמודד עם כל מה שהוא צריך להגיד נותן לו נחמה. להיות מאזין טוב היא לרוב המתנה הטובה ביותר שאנו יכולים לתת למי שצריך לדבר.



ישנן שתי גישות שנוצרי יכול לנקוט כדי לנחם את אלה שאיבדו אדם אהוב. אם אנו יודעים שהמת היה חסיד של ישו, אז יש קטעים רבים בכתובים כדי להזכיר לאלה שנותרו מאחור שהמוות אינו האויב. בחירת זמנים מתאימים לחלוק כתבי קודש כגון תהילים ל'ד:16–19; תהילים 147:3; תסלוניקים א' ד':13–18; ו-2 לקורינתיים ה':8 יכולים להזכיר לאדם המתאבל שמוות הוא רק שינוי כתובת.



עבור אלה שאין להם תקווה כזו בחיי נצח, נוצרי עדיין יכול להיות חבר ומאזין מהימן. יכול להיות מועיל לשתף את האדם האבל על השלבים השונים שהוא עלול לעבור בתהליך האבל. למרות שכולם מתאבלים אחרת, להלן כמה שלבים נפוצים שאנו עוברים בהשלמה עם מותו של אדם משמעותי בחיינו:



1. הלם ראשוני - זה עשוי לכלול ביטויים של הכחשה וכעס מכיוון שהמוח לא יכול לקבל בבת אחת את מה שקרה.

2. קהות חושים - זוהי מתנת אלוהים לנו כאשר אנו לומדים להתמודד עם האובדן חלק בכל פעם.

3. מאבק בין פנטזיה למציאות - שלב זה כרוך בחשיבה שאנו שומעים את קולה של הנפטרת, רואים בה הצצה במכונית חולפת, או הושטת יד לטלפון כדי להתקשר אליה.

4. מבול של אבל - לעתים קרובות מופעל על ידי משהו טריוויאלי, חודשים או שנים לאחר המוות, אבל יכול להציף שוב, להחזיר את האובדן במלוא עוצמתו. אנחנו מתמוססים בבכי עצומים ובאבל בדיוק כשחשבנו שעברנו את הכאב הראשוני.

5. זיכרונות דוקרים - בדיוק כשאנחנו חושבים שאנחנו עוברים את זה, מישהו שלא מכיר את המצב ישאל מה שלומו של הנפטר. יום נישואין או אבן דרך אחרת עוברים ללא האדם האהוב. הזיכרונות כואבים אך הכרחיים. לדבר על הזיכרונות עם דמעות זה בריא וחלק מההמשך.

6. החלמה - נוצר נורמלי חדש, כשאנחנו מתחילים להאמין שהחיים יימשכו ויבוא יום שבו לא נפגע כמו עכשיו.

שלבים אלו חוזרים על עצמם לעיתים קרובות במחזוריות עד שהלב מתרפא וממשיך הלאה בחיים. עומק הרגש יכול להדאיג אדם שמעולם לא חווה אבל לפני כן, ולכן זה יכול לעזור לו לדעת שהרגשות נורמליים ולא יימשכו לנצח. השנה הראשונה לאחר אובדן מלאה בשלבים אלו, ואין מגבלת זמן מוגדרת לאבל. המטרה היא להתאבל בצורה מספקת ואז לעבור אותו. אבל הוא הרסני רק כאשר אנו נתקעים שם ומסרבים לתת לאלוהים לרפא את ליבנו.

פעמים רבות המוות מעלה על פני השטח שאלות על הנצח. אם האדם האבל יוזם שיחה כזו, נוצרי צריך לנצל את ההזדמנות לחלוק את הבשורה. עם זאת, עלינו להימנע מהשערות לגבי היעד של הנפטר, שכן רק אלוהים יודע את מצב הנפש של כל אדם והיכן הוא מבלה את הנצח. התמקד במקום זאת בחדשות הטובות שיש לישוע עבור הניצול. ישנן עדויות רבות של אנשים שנותנים את חייהם למשיח בעקבות מותו של אדם אהוב, כשהם עמדו פנים אל פנים עם התמותה של עצמם. נוצרי צריך להישאר רגיש למצב ולהנהגתה של רוח הקודש כדי להביא תקווה ונחמה למי שמתאבל.



Top