מה היה שבי/גלות בבל?

תשובה



השבי או גלות בבל מתייחסים לתקופת הזמן בתולדות ישראל שבה נלקחו יהודים בשבי נבוכדנצר השני מבבל. זוהי תקופה חשובה בתולדות המקרא מכיוון שגם השבי/גלות וגם החזרה ושיקום האומה היהודית היו התגשמות של נבואות הברית הישנה.

אלוהים השתמש בבבל כסוכן השיפוט שלו נגד ישראל על חטאיהם של עבודת אלילים ומרד נגדו. היו למעשה כמה תקופות שונות בתקופה זו (607-586 לפנה'ס) שבהן נלקחו היהודים בשבי בבל. עם כל מרד עוקב נגד השלטון הבבלי, נבוכדנאצר היה מוביל את צבאותיו נגד יהודה עד שהם הטילו מצור על ירושלים במשך יותר משנה, הרגו אנשים רבים והרסו את בית המקדש היהודי, לקחו בשבי אלפים רבים של יהודים, והותירו את ירושלים בחורבות.



כפי שניבא בכתובים, העם היהודי יורשה לשוב לירושלים לאחר 70 שנות גלות. נבואה זו התגשמה בשנת 537 לפנה'ס, והיהודים הורשו על ידי מלך פרס כורש לחזור לישראל ולהתחיל בבנייה מחדש של העיר והמקדש. השיבה בהנחיית עזרא הביאה לתקומה בקרב העם היהודי ולבנייה מחדש של בית המקדש.



בתקופת שלטונו של המלך נבוכדנצר השני, האימפריה הבבלית התפשטה בכל המזרח התיכון, ובסביבות שנת 607 לפנה'ס, מלך יהודה יהויקים נאלץ להיכנע, והפך לווסאל לנבוכדנצר (מלכים ב' כ'ד:1). בתקופה זו לקח נבוכדנצר בשבי רבים מהצעירים המשובחים והמבריקים מכל עיר ביהודה, ביניהם דניאל, חנניה (שדרך), מישאל (משך) ועזריה (עבדנגו). לאחר שלוש שנים של שירות נבוכדנצר, מרד יהויקים מיהודה בשלטון הבבלי ושוב פנה למצרים לתמיכה. לאחר ששלח את צבאו להתמודד עם מרד יהודה, נבוכדנצר עצמו עזב את בבל בשנת 598 לפנה'ס. להתמודד עם הבעיה. בהגיעו לירושלים בסביבות מרץ 597 לפנה'ס, הטיל נבוכדנצר מצור על ירושלים, השתלט על האזור, בזז אותו ולקח עמו בשבי את בנו של יהויקים, יהויכין, משפחתו וכמעט את כל אוכלוסיית יהודה, והותיר רק את העניים ביותר. אנשי הארץ (מלכים ב' כ'ד:8-16).

באותה תקופה מינה נבוכדנצר את המלך צדקיהו לשלוט כנציגו על יהודה, אך לאחר תשע שנים ועדיין לא למד את הלקח, צדקיהו הנהיג את יהודה במרד בבבל פעם אחרונה (מלכים ב' כ'ד–כ'ה). בהשפעת נביאי שקר והתעלמות מאזהרותיו של ירמיהו, החליט צדקיהו להצטרף לקואליציה שהוקמה על ידי אדום, מואב, עמון ופיניקיה במרד בנבוכדנצר (ירמיהו כז:1-3). הדבר הביא לכך שנבוכדנצר שוב הטיל מצור על ירושלים. ירושלים נפלה ביולי 587 או 586 לפנה'ס, וצדקיהו נלקח בשבי לבבל לאחר שראה את בניו נהרגים לפניו ולאחר מכן עקרו את עיניו (מלכים ב' כ'ה). בזמן הזה ירושלים חרבה, בית המקדש חרב וכל הבתים נשרפו. רוב העם היהודי נלקחו בשבי, אבל, שוב, נבוכדנצר הותיר שריד של עניים כדי לשמש חקלאים וכורמים (מלכים ב' כ'ה:12).



ספרי דברי הימים והמלכים השניים עוסקים בחלק ניכר מהזמן שלפני נפילות הממלכה הצפונית ויהודה כאחד. הם גם מכסים את חורבן ירושלים על ידי נבוכדנצר ואת תחילת שבי בבל. ירמיהו היה אחד הנביאים בתקופה שקדמה לנפילת ירושלים ולגלות, ויחזקאל ודניאל נכתבו בזמן שהיהודים היו בגלות. עזרא עוסק בשיבת היהודים כפי שהובטח למעלה מ-70 שנה קודם לכן על ידי אלוהים באמצעות הנביאים ירמיהו וישעיהו. ספר נחמיה מכסה גם את שיבתה ובנייתה מחדש של ירושלים לאחר סיום הגלות.

לשבי הבבלי הייתה השפעה אחת משמעותית על עם ישראל כאשר הוא חזר לארץ - הוא לעולם לא יושחת על ידי עבודת האלילים ואלי השקר של העמים הסובבים אותו. התעוררות בקרב יהודים התרחשה לאחר חזרת היהודים לישראל ובניית המקדש מחדש. אנו רואים את הדיווחים הללו בעזרא ובנחמיה כשהעם שוב ישוב אל האלוהים שהציל אותם מאויביהם.

בדיוק כפי שאלוהים הבטיח באמצעות הנביא ירמיהו, אלוהים שפט את הבבלים על חטאיהם, והאימפריה הבבלית נפלה לידי צבאות פרס בשנת 539 לפנה'ס, מה שהוכיח שוב שהבטחותיו של אלוהים נכונות.

תקופת שבעים שנה של שבי בבל היא חלק חשוב מההיסטוריה של ישראל, ועל הנוצרים להכיר אותה. כמו אירועים רבים אחרים בברית הישנה, ​​התיאור ההיסטורי הזה מדגים את נאמנותו של אלוהים לעמו, את שיקול דעתו בחטא ואת הבטחת הבטחותיו.

Top