מה הייתה התקופה הביזנטית?

תשובה



האימפריה הביזנטית, או האימפריה הרומית המזרחית (לפעמים נקראת ביזנטיון) הייתה המעצמה מימי הביניים הארוכה ביותר. בתקופות שונות בתולדותיה, שלטה האימפריה הביזנטית על אדמה באיטליה, יוון, הבלקן, הלבנט, אסיה הקטנה וצפון אפריקה. הייתה לה השפעה עצומה על מערכות פוליטיות, דת, אמנות ואדריכלות. האימפריה הביזנטית התקיימה בין 330 ל-1453 לספירה בערך. סופה של האימפריה הביזנטית הגיע ביום שלישי, 29 במאי 1453, כאשר הסולטן העות'מאני מהמד השני כבש את עיר הבירה, קונסטנטינופול.

קונסטנטינופול נבנתה באתר העתיק של העיר ביזנטיון ונוסדה על ידי הקיסר קונסטנטינוס הראשון, ששלט משנת 306 עד 337 לספירה. קונסטנטינוס קרא לבירה החדשה רומא, אך שמה של העיר שונה לכבודו לאחר מותו. העיר הפכה בסופו של דבר לעיר הנוצרית החשובה בעולם, וקיסר ביזנטי הצליח להישאר על כס המלוכה במשך 12 מאות שנים.



בראש הכנסייה באימפריה הביזנטית עמד בישוף שמונה או הודח על ידי הקיסר. הנצרות הפכה לגורם מפתח בהצטרפותן של תרבויות שונות לכדי אימפריה מאוחדת המכילה יוונים, ארמנים, סלאבים, גאורגים ומוצאים אתניים רבים אחרים, יחד עם אלה בני דתות אחרות שהורשו להתבונן בחופשיות בדיירי דתם.



לכנסייה מהמאה הרביעית ואילך היו חמישה אבות או ראשים, וכל אחד מהם שלט באזור מסוים או בפטריארכיה. הפטריארכיות היו ממוקמות במערב ברומא ובמזרח באנטיוכיה, אלכסנדריה, ירושלים וביזנטיון. בתחילה, היו רק חילוקי דעות פשוטים בשפה ובדוקטרינה בין הכנסייה המערבית (הדוברת לטינית) ברומא לבין הפטריארכות המזרחיות (דוברי היוונית) בקונסטנטינופול ובשלוש הערים האחרות. אבל, עם הזמן, ההבדלים הללו הפכו למחלוקת עמוקה בין הענפים המזרחיים והמערביים של הכנסייה. במאה האחת-עשרה, נוצר קרע המכונה הפילוג הגדול בין הכנסייה המערבית, או הקתולית; והכנסייה המזרחית, או היוונית-אורתודוקסית.

היו כמה תחומי דאגה בין כנסיית האימפריה הביזנטית לכנסיית רומא: שימוש בלחם מחמצת או מצות בקהילה, שימוש בדימויים או באיקונות ודרישת פרישות אצל כמרים, למשל. כמו כן תרמה לפילוג מחלוקת על שליחת רוח הקודש - האם רוח הקודש יצאה מהאב בלבד, או מהאב והבן?



מסעי הצלב נכנסים גם להיסטוריה של האימפריה הביזנטית. בפרט, מסע הצלב הרביעי השפיע ישירות על ביזנטיון, שכן באפריל 1204 כבשו צבאות מערביים שנשלחו על ידי האפיפיור אינוקנטיוס השלישי את קונסטנטינופול. המטרה המקורית של מסע הצלב הרביעי הייתה לכבוש מחדש את ירושלים מידי המוסלמים, אבל הוא הסתיים איכשהו בהתקפה על האימפריה הביזנטית ובזיזה ובזיזה של בירתה. זה הביא לכמה שנים של שלטון מערבי על ביזנטיון. לאחר תקופה של סכסוך בין כוחות המערב לניקאים, השתחררה קונסטנטינופול מהשלטון המערבי ב-1261.

השפעת הנצרות באימפריה הביזנטית נראית עד היום בשרידים או בשחזורים של כנסיות עם כיפות; בזיליקות מרשימות; צלחות, כוסות, תכשיטים ועטיפות תנ'ך מעוטרות בצורה מורכבת ומצויפת אמייל; ואייקונות דתיות, ציורי קיר ופסיפסים שנמצאים בכל מקום ממצרים ועד רוסיה. בתורה, לאימפריה הביזנטית הייתה השפעה רבה על צורת הנצרות במזרח. זה נראה בהמשך הכנסייה האורתודוקסית המזרחית ביוון ובמזרח אירופה ובקרב אוכלוסיות סלאביות שונות. השפעת ביזנטיון מורגשת כיום גם באתיופיה, במצרים בקרב הנוצרים הקופטים, ובארמניה בקרב אלו של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית.