מה היה הפילוג הגדול?

מה היה הפילוג הגדול? תשובה



הפילוג הגדול הוא התואר שניתן לשבר שנוצר בכנסייה במאה האחת-עשרה לספירה הפרדה זו הובילה לכנסייה ה'רומית-קתולית', הידועה להלן ככנסייה המערבית, ו'הכנסייה היוונית-קתולית' או 'הכנסייה היוונית-אורתודוקסית'. הידועה להלן בשם הכנסייה המזרחית.



כדי להבין בצורה הטובה ביותר מה קרה, עלינו לבחון את ההיסטוריה ואת ההקשר שבו התרחשה ההיסטוריה. לכנסייה מהמאה הרביעית ואילך היו 5 אבות או ראשים, וכל אחד מהם שלט באזור שיפוט או בפטריארכיה. הפטריארכיות היו ממוקמות במערב ברומא, שדיברה לטינית, ובמזרח באנטיוכיה, אלכסנדריה, ירושלים וביזנטיון, שכולן דיברו יוונית.





מתוך רצון ליצור אימפריה נוצרית חדשה, ובשל מידת הפגאניזם ברומא, החליט הקיסר קונסטנטינוס להעביר את בירת האימפריה לביזנטיון (ששמה שונה מאוחר יותר לקונסטנטינופול על שמו). בערך בזמן הזה, וזמן קצר לאחר מהלך זה, החלו שבטים גרמניים לפלוש ברחבי אירופה. לפלישה זו הייתה ההשפעה של צלילה של אירופה למה שמכונה 'התקופות האפלות'. השילוב של סערה כלכלית ופוליטית, מרחקים גיאוגרפיים והבדלים לשוניים יצרו קרע שגרם בסופו של דבר להתרחקותו של המערב ממזרח.



בהתחשב בגורמים הללו, אין זה מפתיע שמעט מאוד תיאולוגים מערביים דיברו יוונית, ובמקום זאת כתבו ודיברו בעיקר בלטינית. לא הייתה להם גישה, וגם לא יכלו לקרוא, את כתבי התיאולוגים המזרחיים. בגלל זה, רוב התיאולוגיה המערבית התבססה על כמה תיאולוגים מפתח לטיניים, בעוד שבמזרח היו תיאולוגים יווניים רבים ולא היה צריך להתמקד בהוראה של תאולוג מסוים.



הגמישות של השפה היוונית (היה לה פי עשרה בערך מאוצר המילים מלטינית) אפשרה כתבים אקספרסיביים ועמוקים יותר. ירידת האוריינות במערב הביאה לכך שאנשי הדת היו סמכות ההוראה העיקרית. זה מנוגד למזרח שבו ההשכלה הכללית ועוד אוניברסיטאות יצרו אוכלוסיית קרוא וכתוב, ובכך יותר תיאולוגים הדיוטים ששיחקו תפקיד פעיל בכנסייה.



הרשימה ההולכת וגדלה של ההבדלים בין מזרח למערב פשוט החריפה את המתיחות. אחד ההבדלים הבולטים ביותר היה שכאשר אנשים חדשים התבשרו במערב, הם נאלצו להשתמש בלטינית כשפתם הליטורגית והכנסייתית, תוך שהם מחפשים מנהיגות ברומא. מצד שני, מיסיונרים מהמזרח תרגמו את התנ'ך לשפת העם. כשהכנסיות החדשות במזרח התבגרו, הן הפכו לשלטון עצמי ועצמאיות מבחינה מנהלית מכנסיית האם שלהן. במערב החלה רומא לדרוש מכל הכמורה להיות פרישות; ואילו במזרח הם שמרו על אנשי דת נשואים.

לכן, בעוד שהפולמוס הפיליוקי מצוטט לעתים קרובות כגורם לפילוג הגדול, כשהבישופים המזרחיים והמערביים מנדים זה את זה, זה היה, למעשה, רק נקודת השבירה. הבדלים, חילוקי דעות וריחוק הניחו את הבסיס לפילוג הגדול במשך מאות שנים. הפילוג הגדול היה בעצם המבשר של הרפורמציה הפרוטסטנטית, עם סירוב לקבל את התפיסה הבלתי מקראית של עליונות רומא בבסיסה.



Top