היכן מנבאים הכתובים העבריים את מותו ותחייתו של המשיח?

היכן מנבאים הכתובים העבריים את מותו ותחייתו של המשיח? תשובה



בכל הכתובים העבריים, ההבטחה למשיח ניתנת בבירור. הנבואות המשיחיות הללו נעשו מאות, לפעמים אלפי שנים לפני שישוע המשיח נולד, וברור שישוע המשיח הוא האדם היחיד שהלך אי פעם על כדור הארץ כדי להגשים אותן. למעשה, מבראשית ועד מלאכי, יש יותר מ-300 נבואות ספציפיות המפרטות את בואו של המשוח הזה. בנוסף לנבואות המפרטות את לידתו הבתולה, לידתו בבית לחם, לידתו משבט יהודה, שושלתו מדוד המלך, חייו ללא חטא, ועבודת הכפרה שלו על חטאי עמו, מותו ותחייתו של היהודי. משיח תועד היטב בכתבי הקודש הנבואיים העבריים הרבה לפני שמותו ותחייתו של ישוע המשיח התרחשו בהיסטוריה.



מבין הנבואות הידועות ביותר בכתבי הקודש על מות משיח, תהילים כ'ב וישעיהו ל'ג בהחלט בולטות. תהילים 22 מדהים במיוחד מכיוון שהוא חזה מספר רב של אלמנטים נפרדים על צליבתו של ישוע אלף שנים לפני שישוע נצלב. הנה כמה דוגמאות. למשיח ידחו ידיו ורגליו (תהילים כ'ב:16; יוחנן כ'ו:25). עצמות המשיח לא ישברו (רגליו של אדם נשברו בדרך כלל לאחר שנצלב כדי לזרז את מותו) (תהלים כ'ב:17; יוחנן י'ט:33). גברים ישליכו גורל על לבושו של משיח (תהילים כ'ב:18; מתי כ'ז:35).





ישעיהו 53, הנבואה המשיחית הקלאסית המכונה נבואת המשרת הסבל, מפרטת גם את מותו של משיח על חטאי עמו. יותר מ-700 שנה לפני שישוע בכלל נולד, ישעיהו מספק פרטים על חייו ומותו. המשיח יידחה (ישעיהו ל'ג:3; לוקס י'ג:34). המשיח ייהרג כקורבן חילוני עבור חטאי עמו (ישעיהו ל'ג:5–9; ב' לקורינתים ה':21). המשיח ישתוק מול מאשימיו (ישעיהו ל'ג:7; א' פטרוס ב':23). המשיח ייקבר עם העשירים (ישעיהו ל'ג:9; מתי כ'ז:57–60). המשיח יהיה עם פושעים במותו (ישעיהו ל'ג:12; מרקוס ט'ו:27).



בנוסף למותו של המשיח היהודי, צפויה גם תחייתו מהמתים. הנבואה הברורה והידועה ביותר מבין נבואות התחייה היא זו שכתב דוד מלך ישראל בתהילים טז:10, שנכתבה גם היא אלפיים לפני לידת ישוע: כי לא תפקיר את נפשי לשאול; גם לא תאפשר לקדוש ברוך הוא לעבור ריקבון.



ביום החג היהודי של שבועות (שבועות או חג השבועות), כאשר פטרוס הטיף את דרשת הבשורה הראשונה, הוא טען באומץ שאלוהים הקים את ישוע המשיח היהודי מן המתים (מעשי השליחים ב':24). לאחר מכן הסביר שאלוהים ביצע את המעשה המופלא הזה בהגשמת נבואת דוד בתהילים טז. למעשה, פטרוס ציטט את דברי דוד בפירוט כפי שהם כלולים בתהילים טז:8–11. כמה שנים מאוחר יותר, פאולוס עשה את אותו הדבר כשדיבר עם הקהילה היהודית באנטיוכיה. כמו פטרוס, פאולוס הכריז שאלוהים הקים את משיח ישוע מהמתים בהגשמת תהילים טז:10 (מעשי השליחים י'ג:33–35).



תחייתו של המשיח משתמעת היטב במזמור דוד אחר. שוב, זהו תהילים 22. בפסוקים 19–21, המושיע הסובל מתפלל לגאולה מפי האריה (מטפורה לשטן). תפילה נואשת זו מלווה מיד בפסוקים 22–24 שיר הלל שבו המשיח מודה לאלוהים על ששמע את תפילתו והושיע אותו. תחייתו של המשיח משתמעת בבירור בין סיום התפילה בפסוק כ'א לתחילת שיר ההלל בפסוק כ'ב.

ובחזרה שוב לישעיהו ל'ג: לאחר שניבא כי עבד ה' הסובל יסבול על חטאי עמו, אומר הנביא כי אז ינותק מארץ החיים. אבל ישעיהו קובע אז שהוא (משיח) יראה את צאצאיו ושאלוהים האב יאריך את ימיו (ישעיהו ל'ג:5, 8, 10). ישעיהו ממשיך לאשר מחדש את הבטחת תחיית המתים במילים שונות: כתוצאה מייסורי נפשו, הוא יראה אור וישבע (ישעיהו ל'ג, יא).

כל היבט של לידתו, חייו, מותו ותחייתו של ישוע המשיח נובאו בכתבים העבריים הרבה לפני שהאירועים התפתחו אי פעם בציר הזמן של ההיסטוריה האנושית. אין פלא שישוע המשיח היה אומר למנהיגי הדת היהודיים של ימיו, אתם מחפשים את כתבי הקודש, כי בהם אתם חושבים שיש לכם חיי נצח; ואלה הם המעידים עלי (יוחנן ה:39).



Top