מי הרג את ישו?
ישנן תיאוריות רבות לגבי מי הרג את ישו, אך התיאוריה הפופולרית ביותר היא שהוא נהרג על ידי הרומאים. החיילים הרומאים היו אלה שצלבו אותו, ולכן הם החשודים ככל הנראה. יש אנשים המאמינים שהיהודים היו אחראים למותו, אך אין ראיות התומכות בטענה זו.
תשובה
מי הרג את ישו? מי אחראי למותו של ישו? האם היהודים גינו את ישוע על חילול השם ועשו אותו? או שמא הרומאים עינו אותו וצלבו אותו פיזית? מה לגבי אלוהים האב או כל האנושות החוטאת? התשובה לשאלה זו היא רב-גונית וכוללת יותר מסתם קבוצה אחת מסוימת הנושאת באחריות למותו של ישו.
אין ספק שהיהודים, במיוחד הסופרים, הצדוקים והפרושים, התנגדו מאוד לישוע (מתי כ'א:15; לוקס י'א:53; יוחנן ה':18; ז':45–52; י'ב:37). הם האשימו אותו בחילול הקודש בהזדמנויות מרובות וביקשו לסקול אותו בשל כך (מתי ט':3; מרקוס ב':6-7; יוחנן ח':52-58; י':31-33). הכוהנים הראשיים והזקנים האשימו את ישוע (מתי כ'ז:12), לעגו לו (מתי כ'ז:41), וערכו מועצה לעצור אותו ולדון אותו למוות (מרקוס ט'ו:1). יהודה, יהודי, בגד בו (יוחנן יח:2). היהודים צעקו, 'צלבו אותו! צלבו אותו!’ בעודו עומד למשפט לפני פילטוס (לוקס כ'ג:21), והם ביקשו לשחרר את ברבאס, גנב, במקום ישוע (מתי כ'ז:21). היהודים רצו להרוג את ישוע (מתי יב:14).
פאולוס כותב שהיהודים נושאים בחלק מהאשמה בהריגת ישוע: כי אתם, אחים ואחיות, הפכתם לחקיינים של כנסיות אלוהים ביהודה, שנמצאות במשיח ישוע: סבלתם מעמך אותם דברים שמהם סבלו אותן כנסיות.
היהודים שהרגו את האדון ישוע והנביאים וגם גירשו אותנו. הם לא מוצאים חן בעיני אלוהים ועוינים את כולם (תסלוניקים א' ב':14–15, ההדגשה הוספה). מי הרג את ישו? חלק מהאשמה נופלת על היהודים שזממו נגדו.
אולם האשמה לא נופלת רק על היהודים. בדרשתו ביום חג השבועות, פטרוס מציין שהיהודים לבדם לא הרגו את ישוע: בני ישראל, הקשיבו לזה: ישוע מנצרת היה אדם המוסמך על ידי אלוהים לכם על ידי ניסים, נפלאות ואותות, אשר עשה אלוהים בכם. דרכו, כפי שאתם בעצמכם יודעים. האיש הזה נמסר לך על ידי התוכנית והידע המכוון של אלוהים; ו
אתה, בעזרת אנשים רשעים , הרגו אותו על ידי מסמורו על הצלב (מעשי השליחים ב':22–23, ההדגשה הוספה). הרומאים היו האנשים הרשעים שעל ידם ישוע נהרג. גם הרומאים חולקים את האשמה בהריגת ישו.
למרות שהרומאים לא המציאו את הצליבה, הם שיכללו אותה ואת העינויים שהגיעו איתה. פונטיוס פילטוס היה המושל הרומי שגזר את דינו של ישוע להלקות ולצלוב (מתי כ'ז:26; יוחנן י'ט:1). חיילים רומאים הפשיטו אותו והרכיבו עליו חלוק ארגמן, ואחר כך פיתחו כתר קוצים והניחו אותו על ראשו. שמו מטה בידו הימנית. אחר כך כרעו ברך מולו ולעגו לו. 'שלום, מלך היהודים!' הם אמרו (מתי כ'ז:28–29). החיילים הרומאים תקעו את המסמרים לידיו ורגליו של ישוע על הצלב (יוחנן 19:23) וניקבו את צידו בחנית כדי לוודא שהוא מת (יוחנן 19:34). הרומאים הרגו את ישו.
מה היה תפקידו של אלוהים האב במותו של ישוע? הרומים 3:25 אומר שאלוהים הציג את המשיח כקורבן כפרה, באמצעות שפיכת דמו, והרומים 8:32 אומר שאלוהים לא חס על בנו שלו, אלא ויתר עליו למען כולנו. ישעיהו 53:10 גם מגלה שזה היה רצונו של אלוהים שהמשיח ימות: זה היה רצונו של האדון למחוץ אותו ולגרום לו לסבול, ו. . . יהוה עושה את חייו למנחת חטא. זה לא שאלוהים באמת שם את ישו על הצלב או תקף את המסמרים, אבל הצלב היה תוכניתו של אלוהים לגאול את האנושות. פטרוס הטיף שבגידתו ומותו של ישוע היו על פי התוכנית והידע המוקדם של אלוהים (מעשי השליחים ב':23). מותו של ישוע היה רצונו של אלוהים (ראה לוקס 22:42).
אלוהים רצה להציל את עמו, והישועה דרשה תשלום עבור חטא. ישו היה צריך למות. אלוהים לא יכול היה לחוס עליו. בבראשית כ'ב, אברהם, בציות לצו אלוהים, עמד להקריב את בנו האהוב יצחק. מלאך ה' עיכב את ידו של אברהם וסיפק איל כקורבן חלופי. במותו של ישוע על הצלב, אלוהים האב לא חס עליו בגלל ישוע
היה התחליף. ישוע מת במקומנו כתחליף שלנו היה הדרך היחידה שבה אלוהים יכול היה לחסוך מאיתנו (רומים ג':25–26). מותו של ישוע סיפק את זעמו הקדוש של אלוהים על החטא ואיפשר לאלוהים להביא חוטאים לגן עדן מבלי להפר את צדקתו.
ישוע הקדיש את חייו ברצון כדי להציל אותנו מחטאינו (יוחנן 10:17–19), לקח את העונש המגיע לנו על חטאנו, ופייס אותנו עם אלוהים (2 לקורינתים ה':21). כפרת המשיח נובאה בישעיהו ל'ג, ה': אבל על פשעינו הוא נקב, על עוונותינו נמחץ; העונש שהביא לנו שלום היה עליו, ובפצעיו נרפא. בגלל אהבתו הגדולה של אלוהים, הוא סיפק את הדרך היחידה לגאול את כל מי שיאמין בו. אולם אלוהים לא הניח למוות את המילה האחרונה, אבל הוא הקים את ישוע מהמתים (מעשי השליחים ב':24; תהילים טז:10). בסופו של דבר, כל האנושות אשמה בהריגת ישו. החטא שלנו הוא שהעלה אותו על הצלב. בגלל החטא שלנו, אלוהים שלח את ישוע להושיע אותנו. האנושות היא גם הסיבה והמרוויחה ממותו של ישוע. אלוהים יכול להשתמש אפילו במעשים המרושעים ביותר כדי להביא לתוכניתו המושלמת (ראה בראשית 50:20). אנשים חוטאים הרגו את ישוע, אבל אלוהים השתמש בהרג הבלתי חוקי הזה כאמצעי להצלה שלנו. תגובתו של אלוהים לרוע היא גואלת ומראה את אהבתו הגדולה אלינו: אתם מבינים, בדיוק בזמן הנכון, כשעוד היינו חסרי אונים, המשיח מת למען הרעים. לעתים רחוקות מאוד מישהו ימות למען צדיק, אם כי עבור אדם טוב מישהו אולי יעז למות. אבל אלוהים מפגין את אהבתו שלו אלינו בכך: בעודנו חוטאים, המשיח מת עבורנו (רומים ה':6–8).