מי הייתה אביגיל בתנ'ך?

מי הייתה אביגיל בתנ'ך? תשובה



אביגיל הייתה אחת מנשותיו של דוד. סיפורה נמצא בשמואל א' כ'ה. בתחילת הסיפור אביגיל היא אשתו של איש עשיר בשם נבל שחי בעיירה בשם מעון במדבר פארן, אזור ליד חצי האי סיני. אביגיל הייתה אישה חכמה ויפה (שמואל א' כ'ה, ג) שהצילה את בעלה ואת בני ביתו, מנעה מדוד לעשות משהו פזיז והבטיחה לעצמה עתיד בלתי צפוי.



הסיפור של אביגיל בתנ'ך הוא סיפור מעניין מסיבות רבות. ראשית, נבל הוא דמות די מוזרה. ללא סיבה נראית לעין, נבל מסרב לבקשת דוד למזון ומחסה. למרות שידע על הנדיבות הקודמת של דוד לרועים שלו, נבל מסרב בעקשנות לעזור לדוד ולאנשיו כשניסו להקדים את שאול המלך בצעד אחד. בקשתו של דוד לא הייתה בלתי סבירה, אך נבל, המתואר כזעום ומרושע (שמואל א' כ'ה, ג), בעצם יורק בפניהם של עבדיו של דוד, ואומר, מי זה דוד זה? מי זה הבן הזה של ג'סי? משרתים רבים מתנתקים מאדוניהם בימים אלה. למה אקח את לחמי ואת המים ואת הבשר ששחטתי לגזזתי, ולתת אותו לבני אדם הבאים מי יודע מאיפה? (פסוקים 10–11).





דוד לא לקח יפה את הדחייה הזו. הוא נשבע להרוג כל זכר הקשור לביתו של נבל (שמואל א' כ'ה:22). הוא חבש את חרבו והיה בדרכו עם ארבע מאות חמושים (פסוק יג), כשאביגיל פגשה אותו בדרך. היא הציעה לדוד מתנות של יין, דגנים, בשר מוכן ועוגות תאנים. אחר כך נפלה לנגד עיני דוד, והתחננה בפניו שירחם על בעלה נבל (פסוק כג). בתחינתה מראה אביגיל שהיא מבינה את אופיו של נבל: אל תשים לב בבקשה, אדוני, לאותו אדם רשע נבל. הוא בדיוק כמו שמו - פירוש שמו הוא שוטה, והאיוולת הולכת איתו (פסוק 25).



בהתייחסה לעניינו של נבל וביקשה מדוד לחסוך על חייו, אביגיל מוכיחה את עצמה כאישה צדקנית ודואגת. תוך סיכון גדול לעצמה, היא ניגשת לדוד, גבר כועס שחושק בנקמה, ומתערבת עבור בעלה, למרות התנהגותו הרעה. ניתן לראות את בקשתה כתמונה של ישו, שהקריב את עצמו כקורבן להצלת חוטאים טיפשים מהשלכות מעשיהם, והוא ממשיך להתערב עבורנו (עברים ז:25).



הכפרה של אביגיל מצילה את המצב. דוד מודה לאביגיל על שהחזיקה את ידו וחוזר בתשובה על החלטתו המטופשת והנמהרת לשחוט את בני ביתו של נבל (שמואל א' כ'ה:32–34). למעשה, דוד רואה בבואה של אביגיל אליו ברכה מאלוהים, והוא שולח אותה הביתה בשלום (פסוק 35).



בינתיים, נבל, חסר רגישות לעוולותיו ולסכנה שהייתה בה, עורך לעצמו סעודה מלכותית ומשתכר (שמואל א' כ'ה:36). אביגיל מחכה עד למחרת בבוקר עד שבעלה יתפכח, ואז היא מספרת לנבל הכל - איך דוד היה בדרכו להשמיד אותו ואיך היא עצמה הצילה את נבל. למשמע הבשורה הזו, נבל חולה: לבו כשל בו והוא נעשה כמו אבן. כעבור כעשרה ימים היכה ה' את נבל והוא מת (פסוקים 37–38). לאחר מכן דוד שולח הודעה לאביגיל ומבקש ממנה להפוך לאשתו, ואביגיל משיבה בחיוב (פסוקים 40-42).

הכתוב אומר שאסור לנו לחפש נקמה בעצמנו. במקום זאת, עלינו להשאיר מקום לזעמו של אלוהים, שכן כתוב: 'שלי לי לנקום; אני אחזיר', אומר ה' (רומים יב:19; ראה דברים ל'ב:35). זה בדיוק מה שקרה בסיפור של אביגיל. נמנע מדוד לנקום, וה' בעצמו טיפל בעניין במועדו.

ניתן לראות את דוד ונבל כמייצגים של שתי התגובות שיש לגברים למשיח. נבל אינו מתחרט ואינו מודה בחטאו; הוא גם לא מודה לאביגיל על נכונותה לסכן את חייה בשמו. מצד שני, לבו של דוד רך וחוזר בתשובה, והוא קורא לאביגיל ברוכה על מעשיה. דוד נחסך מהשלכות החטא שתכנן, אך נבל מת בחטאו.

בסופו של דבר, עושרו של נבל, אשתו ועצם חייו נלקחים ממנו. אביגיל - גואלת מלאת יופי, חוכמה ושיקול דעת - נכנסת למערכת יחסים אוהבת עם דוד. באביגיל יש לנו תמונה קטנה של המושיע האולטימטיבי, מקור היופי והחוכמה, החפץ בקשר אוהב איתנו לנצח.



Top