מי היה אמנון בתנ'ך?

תשובה



אמנון היה בנו הבכור של דוד המלך. אמו הייתה אחינועם. אמנון גילה אופי נתעב, חוסר שליטה עצמית מדאיגה ואנוכיות רבה.

אמנון התאהב - או בתאווה - באחותו למחצה תמר. היא הייתה אחותו המלאה של אבשלום בנו של דוד, והמקרא אומר שהיא הייתה יפה מאוד (שמואל ב' יג:1). אמנון היה אובססיבי לרצון לשכב איתה, והאובססיה שלו הפכה כל כך צורכת עד שאמנון חלה פיזית (פסוק ב).



יונדב, אחיינו של דוד, היה יועצו של אמנון. הוא ציין את הדיכאון של אמנון, ובהיותו אדם ממולח (שמואל א' יג, ג), הגה תוכנית לאמנון כדי להשביע את רצונו לקבל את תמר לעצמו. יונדב נתן לאמנון עצה רעה: הוא יעץ לאמנון להעמיד פנים שהוא חולה ולבקש שתמר תבוא לביתו כדי להכין לו אוכל ולהאכיל אותו בעצמה. זה יספק את ההזדמנות שאמנון חפץ בה. אמנון הלך לפי העצה, ותמר הגיעה בתמימות אל ביתו של אמנון להכין לחם. כשהאוכל היה מוכן, אמנון פינה את מגוריו מכולם חוץ מתמר וביקש ממנה להיכנס לחדר השינה שלו כדי להאכיל אותו. היא עשתה, והוא אחז בה ואמר, בואי למיטה איתי, אחותי (פסוק יא).



תמר סירבה להתקדמותו של אמנון, וכינתה את מעשיו כדבר רשע (שמואל ב' יג, יב). היא ניסתה לנמק אתו, והצביעה על אי-חוקיות רצונו ושאם ייקח את בתוליה, היא תישא בבושת חיים לכל החיים. היא הזהירה אותו שיימנה בין השוטים הרשעים בישראל (פסוק יג). כדי להרוויח זמן, אמרה תמר לאמנון לבקש מאביהם את ידה בנישואין - נישואים כאלה היו בלתי חוקיים ולא היו ניתנים, אבל תמר נאחזה בקש. אבל אמנון לא שם לב לה, והוא המשיך לאנס אותה (פסוק י'ד).

מיד לאחר האונס התמלא אמנון בשנאה כלפי תמר; למעשה, הוא שנא אותה יותר ממה שאהב אותה (שמואל ב' י'ג:15). ככל הנראה, אמנון ידע שמה שעשה היה מתועב. אבל במקום לאפשר לעצמו להרגיש אשמה, הוא הפנה את כעסו לתמר. הוא ציווה עליה לצאת והורה למשרתו לבריח את הדלת, מתעלם מתחנוניה של תמר לא לבייש אותה בצורה זו. תמר ידעה שהיא הרוסה, אז היא קרעה את הגלימות שקבעו אותה כבתולה, שמה אפר על ראשה והתאבלה בקולי קולות כשעזבה.



למרבה הצער, דוד, על אף שזעם על פשע בנו, לא העניש את אמנון (שמואל ב' יג:21). אבל אבשלום שנא את אמנון על מה שעשה לאחותו וביקש נקמה. שנתיים תמימות לאחר מכן, הגה תוכנית להעביר את אמנון למקום של פגיעות. אבשלום ביקש מדוד ומהנסיכים להשתתף איתו בגזירת צאן. דוד סירב אך הרשה לבניו ללכת עם אבשלום. כאשר נאספו כל הבנים ושתו יחדיו, ציווה אבשלום על אנשיו להרוג את אמנון בדם קר (פסוק כ'ח). בחשש לחייהם, נמלטו שאר אחיו של אבשלום בחזרה לארמון (פסוק 29).

בעודם בדרכם הגיעה לדוד דיווח כוזב האומר כי אבשלום הרג את כל אחיו. נסער דוד נפל בייאוש (שמואל ב' יג:31). יונדב הופיע כדי להודיע ​​למלך שרק אמנון נהרג, ויונדב אמר לו מדוע: זו הייתה כוונתו המפורשת של אבשלום מאז היום שבו אנס אמנון את אחותו תמר (פסוק 32). כשהגיעו שאר בניו של דוד אל הארמון, באו אל דוד והתאבלו עמו. אבשלום, בינתיים, ברח לגשור כדי לחמוק מעונש על רצח אחיו.

למרות שדוד מצא בסופו של דבר נחמה ורצה שאבשלום יחזור (שמואל ב' יג:39), אך חלפו מספר שנים עד שהשניים נפגשו שוב. אולם למרבה הצער, המשפחה נקרעה ללא תקנה על ידי מעשיהם של אמנון ואבשלום. עם הזמן ניסה אבשלום לכבוש את כס מלכותו של אביו ונהרג על ידי מפקד צבא דוד, יואב.

Top