מי היה ערונה היבוסי?

תשובה



ערונה היבוסי היה כנעני שמכר לדוד המלך אתר ואספקה ​​להקריב קורבן לה', למרות שהוא עצמו לא נראה כמאמין באלוקי ישראל. הקרקע שנרכשה מערעונה שימשה בסופו של דבר כמקום המקדש בירושלים.

הסיפור על ערונה והגורן שלו מקושר לזה של מפקד החטא של דוד בשמואל ב' כ'ד. דוד המלך ציווה על מפקד של אנשי ישראל הלוחמים; מפקד האוכלוסין הזה היה מנוגד לרצון האל. (אולי המפקד היה מקור לגאווה או סימן לכך שדוד סומך על כוחם של אנשיו ולא על כוחו של ה'.) כתוצאה מחטאו של דוד, אלוהים נתן לדוד בחירה: שלוש שנות רעב, שלוש חודשים של בריחה לפני אויביו, או שלושה ימי מגיפה. דוד בחר את האחרון כפי שהוא מסביר בפסוק 14: אני במצוקה גדולה. הבה ניפול עתה ביד ה' כי גדולים רחמיו, אך אל תניח לי ליפול ביד האדם. לכן, אלוהים שלח מגפה על העם, ו-70,000 איש מישראל מתו (ובכך החלישו באופן משמעותי את הכוח הלוחם שזה עתה נספר). לקראת סוף היום השלישי, מלאך ה' עומד להרוס את ירושלים אך מתרצה. בשעה שהמגפה נפסקת עמד מלאך ה' בגורן של ערונה היבוסי (פסוק טז).



שמואל ב' ה' מביא את התיאור על לכידת דוד את ירושלים, שהייתה שייכת במקור ליבוסים. בשבע השנים הראשונות למלכותו מלך דוד בחברון על יהודה ובנימין. אבל אחרי שכל השבטים התאחדו תחתיו, הוא רצה לייסד בירה חדשה. הוא בחר בירושלים, מעוז היבוסים, חלק מתושבי האזור הכנענים המקוריים. דוד הביס אותם וכבש את העיר. למרות שאלוהים ציווה להשמיד את כל הכנענים בגלל חטאם הגדול (ויקרא יח:24–25), זה מעולם לא קרה, אפילו בימיו של דוד. לאורך תולדות ישראל בברית הישנה, ​​אנו קוראים על כנענים המקיימים אינטראקציה עם בני ישראל ואף חיים ביניהם. נראה כי ייתכן שארונה היה אחד מהיבוסים הנותרים שגרו שם, או לפחות היה לו גורן ליד ירושלים.



גורן כמו זו שנמכרת על ידי אראונה הייתה שטח גדול, פתוח ומוגבה כדי להקל על הגורן והדריסה. ראשית, יהיה צורך לפצח את הקליפה החיצונית מעל התבואה כדי שניתן יהיה להפריד את התבואה. זה יכול להיעשות על ידי הכאת התבואה או על ידי שימוש במזחלת דיש, סידור של לוחות כבדים עם חומר שוחק (למשל, סלעים חדים) בצד התחתון. המזחלת נמשכה על ידי חיות טיוטה קדימה ואחורה על פני התבואה כדי להפריד את הקליפה החיצונית הקשוחה מהגרעין. ואז התבואה הייתה זורקת לאוויר והרוח הייתה מעיפה את הקליפה החיצונית (המוץ - ראה תהילים א' ד') וגרעין התבואה הכבד יותר היה נופל בחזרה לארץ.

הנביא גד, שמסר את רצון האל לדוד במהלך כל הנסיון הזה, אמר לדוד לבנות מזבח ליהוה על הגורן של ערונה. דוד הלך לעראונה וסיפר לו מה הוא מתכוון והציע לקנות את הגורן. במקום זאת הציע ערונה לתרום את האתר וכן שוורים עבור המנחה ואת מזחלות הגורן לעצים. הצעה זו משמעותית מכיוון שהכתבות הללו מייצגות את כל פרנסתה של ארוונה. הוא מכבד מאוד את דוד, אבל מדבר על ה' שֶׁלְךָ אלוהים (שמואל ב' כ'ד:23, ההדגשה הוספה), אולי מעיד על כך שארונה לא היה מאמין באלוהי ישראל עצמו. דוד מסרב להצעתו ומסביר בפסוק כ'ד: לא, אני מתעקש לשלם לך על זה. לֹא אֶזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהַי עַל עוֹלָה שֶׁלֹּא עָלָה לִי. דיוויד צודק - קורבן שלא עולה לנו כלום אינו קורבן אמיתי. ערעונה מוכרת את האתר לדוד וכן את האספקה ​​למנחה, והמגפה נפסקת (פסוק 25).



דברי הימים הראשונים כ'א הוא הקטע המקביל לשמואל ב' כ'ד, אך אין אנו לומדים שם שום דבר חדש על ערונה, אלא שהוא נקרא גם אורנן היבוסי. ישנן מספר סיבות מדוע זה עשוי להיות. אם ערונה היה כנעני, לא עברי, היה צריך לתרגם את שמו או לתעתיק לעברית, וזה יכול לגרום לשינוי כלשהו באיות, במיוחד מכיוון ששמואל ב' ודברי הימים הראשון נכתבו בהפרש של כמה מאות שנים. ייתכן גם ש ארונה הוא כותרת ולא שם פרטי. ישנם מספר לא מבוטל של מקרים בכתובים שבהם לאדם יש שני שמות או וריאציות באיות של אותו שם. זה לא מצביע על שגיאה כלשהי בטקסט אלא על השונות הרגילה לגיל זה ולסוג הספרות.

Top