מי היה בלעם בתנ'ך?

תשובה



בלעם היה נביא רשע בתנ'ך והוא ראוי לציון משום שלמרות שהוא היה נביא רשע, הוא לא היה נביא שקר. כלומר, בלעם אכן שמע מאלוהים, ואלוהים אכן נתן לו כמה נבואות אמת לדבר. אולם, לבו של בלעם לא היה בסדר עם אלוהים, ולבסוף הוא הראה את צבעיו האמיתיים בכך שבגד בישראל והוליך אותם שולל.

במדבר 22-24 אנו מוצאים את הסיפור על בלעם ומלך מואב, איש בשם בלק. המלך בלק רצה להחליש את בני ישראל, שבדרכם לכנען עברו לגור בשטחו. בלק שלח לבלעם, שחי במסופוטמיה לאורך נהר הפרת (במדבר כב, ה), וביקש ממנו לקלל את ישראל תמורת פרס. בלעם כנראה היה מוכן לעשות זאת אבל אמר שהוא צריך את רשותו של אלוהים (פסוק 8). לבלעם, כמובן, לא היה כוח, כשלעצמו, לקלל את ישראל, אבל אם אלוהים היה מוכן לקלל את ישראל, בלעם היה מקבל שכר באמצעות בלק. ה' אמר לבלעם, אסור לך לקללה על האנשים ההם, כי הם יתברכו (פסוק יב). אז שלח המלך בלק פקידים אחרים, רבים ומכובדים יותר מהראשון (פסוק טז), והבטיח שכר נאה. הפעם אמר אלוהים, לך איתם, אך עשה רק מה שאני אומר לך (פסוק 20).



למחרת בבוקר, בלעם אוכף את חמורו ויצא למואב (במדבר כב:21). אלוהים שלח מלאך להתנגד לבלעם בדרך. החמור שרכב על בלעם יכל לראות את המלאך, אבל בלעם לא יכל, וכאשר החמור נע שלוש פעמים כדי להתחמק מהמלאך, בלעם כעס והיכה את החיה. ואז פתח ה' את פי החמור (פסוק כ'ח), והוא גער בנביא על המכות. אז פקח ה' את עיניו של בלעם, והוא ראה את מלאך ה' עומד בדרך וחרב שלופה (פסוק 31). המלאך אמר לבלעם שבוודאי היה הורג את בלעם אלמלא חסה החמור על חייו. למרבה האירוניה, לחיה מטומטמת הייתה יותר חוכמה מאשר לנביא אלוהים. לאחר מכן חזר המלאך בפני בלעם על ההוראה שעליו לדבר רק מה שאלוהים אמר לו לדבר לגבי העברים (פסוקים 33–35).



במואב, לקח המלך בלק את בלעם הנביא אל מקום גבוה שנקרא במות בעל ואמר לו לקלל את בני ישראל (במדבר כ'ב:41). בלעם הקריב תחילה ארבעה עשר קורבנות על שבעה מזבחות ונפגש עם ה' (שמות כ'ג:1–5). לאחר מכן הכריז על המסר שמסר לו ה': ברכה לישראל: כיצד אוכל לקלל / את אשר ה' לא קילל? / כיצד אוכל להוקיע / את אלו אשר ה' לא הוקיע? (פסוק 8).

המלך בלק התרגז על כך שבלעם בירך ברכה על ישראל ולא קללה, אבל הוא ביקש ממנו לנסות שוב, הפעם מראש הפסגה (במדבר כ'ג:14). בלעם הקריב עוד ארבע עשרה חיות ונפגש עם ה'. כאשר עמד מול ישראל, שוב אמר בלעם ברכה: קיבלתי צו לברך; / הוא בירך, ואינני יכול לשנותו (פסוק כ).



המלך בלק אמר לבלעם שאם הוא מתכוון להמשיך לברך את ישראל, עדיף לו פשוט לשתוק (שמות כ'ג, כ'ה). אבל המלך החליט לנסות פעם נוספת, לקחת את בלעם לראש פאור, המשקיף על השממה (פסוק 28). שוב, בלעם הציע ארבע עשרה חיות על שבעה מזבחות שנבנו לאחרונה (פסוק 29). ואז באה עליו רוח אלוהים והוא אמר את המסר שלו (מספרים כ'ד:2-3). המסר השלישי לא היה מה שמלך מואב רצה לשמוע: מה יפים אוהליך, יעקב, / משכנותיך, ישראל! (פסוק 5).

שלוש נבואות הברכה של בלעם על ישראל עוררו את חמתם של מלך מואב, שאמר לנביא לחזור הביתה ללא שכר: עכשיו עזוב מיד ולך הביתה! אמרתי שאגמול לך יפה, אבל ה' שמר עליך שלא תקבל שכר (במדבר כ'ד:11). בטרם עזב, הזכיר בלעם למלך שאמר מלכתחילה שהוא יכול לומר רק מה שאלוהים אמר לו לומר. ואז הוא נתן למלך ארבע נבואות נוספות, בחינם. בנבואה הרביעית ניבא בלעם את המשיח: כוכב ייצא מיעקב; / יעלה שרביט מישראל. / ימחץ את מצחי מואב / את גולגולות כל בני שת (פסוק יז). שבע נבואות בלעם היו שבע ברכות על עם אלוהים; אויביו של אלוהים היו מקוללים.

אולם מאוחר יותר מצא בלעם דרך לקבל את שכרו מבלק. בלעם ייעץ למואב כיצד לפתות את עם ישראל בזנות ובעבודת אלילים. הוא לא יכול היה לקלל את ישראל ישירות, אז הוא הגה תוכנית לישראל להביא קללה על עצמם. בלק פעל לפי עצתו של בלעם, וישראל נפלו בחטא, סגדו לבעל פעור וזנו עם נשים מדיין. על כך פגע בהם אלוהים, ומתו 24,000 איש (במדבר כ'ה:1–9; דברים כ'ג:3–6).

שמו וסיפורו של בלעם הפכו לשמצה, והוא מוזכר מספר פעמים בברית החדשה. פטרוס משווה את מורי השקר לבלעם, שאהב את שכר הרשע (פטרוס ב':15). יהודה מהדהד את הרגש הזה, משייך את בלעם למכירת נשמתו למען רווח כספי (יהודה א:11). לבסוף, ישוע מדבר על בלעם כאשר הוא מזהיר את הכנסייה בפרגמון על חטאם: יש מכם אחדים המחזיקים בתורתו של בלעם, שלימד את בלק לפתות את בני ישראל לחטוא כך שהם יאכלו מזון שהוקרב לאלילים ועשו מיניות. חוסר מוסריות (התגלות ב':14). הטקטיקה של השטן לא השתנתה כל כך. אם הוא לא יכול לקלל ישירות את אנשי אלוהים, הוא ינסה את גישת הדלת האחורית, ועבודת אלילים וחוסר מוסריות מינית הם הפיתויים שלו.

Top